הפרשות חוזרות מהאוזן, ירידה בשמיעה או נקב בעור התוף יכולים להיות סימנים למחלה כרונית של האוזן התיכונה.
לפעמים מדובר בנקב יציב יחסית בעור התוף. במקרים אחרים קיימת דלקת כרונית, פגיעה בעצמות השמע או כולסטאטומה – הצטברות של רקמת עור במקום שבו היא אינה אמורה להיות, העלולה להתקדם ולפגוע במבנים בתוך האוזן.
לכן בדלקת אוזן כרונית השאלה אינה רק כיצד לעצור את ההפרשה. חשוב להבין מה גורם לה, האם קיימת כולסטאטומה ומה מצב מנגנון השמיעה.
ד"ר ישגב שפירא עוסק באבחון ובטיפול במחלות כרוניות של האוזן, כולסטאטומה ובניתוחי האוזן התיכונה והמסטואיד.
מהי דלקת אוזן כרונית?
מחלה כרונית של האוזן התיכונה יכולה להתבטא בנקב בעור התוף, הפרשות חוזרות, שינויים בעור התוף ופגיעה הדרגתית במבנים המעבירים את הקול.
טיפות אוזניים וטיפול מקומי יכולים לעזור כאשר קיימים זיהום והפרשה.
אבל אם קיימת בעיה מבנית באוזן, הטיפול התרופתי אינו תמיד פותר את הסיבה לכך שהדלקת חוזרת.
מהי כולסטאטומה?
כולסטאטומה אינה גידול סרטני.
מדובר בהצטברות של תאי עור וקרטין בתוך האוזן התיכונה או המסטואיד. עם הזמן היא עלולה לגדול ולגרום לפגיעה בעצמות השמע ובמבנים סמוכים.
אחד הסימנים האופייניים הוא הפרשה חוזרת מהאוזן, לעיתים בעלת ריח לא נעים, יחד עם ירידה בשמיעה.
בחלק מהמקרים התסמינים דווקא קלים – ולכן בדיקת האוזן חשובה גם כאשר המטופל אינו סובל מכאב משמעותי.
איך מאבחנים?
הבירור מתחיל בבדיקה יסודית של האוזן, בדרך כלל באמצעות מיקרוסקופ או אמצעי הגדלה מתאים.
מחפשים נקב בעור התוף, כיסי רטרקציה, הפרשה, רקמה לא תקינה וסימנים לכולסטאטומה.
בדיקת שמיעה עוזרת להבין עד כמה המחלה משפיעה על השמיעה והאם קיימת פגיעה בהעברת הקול דרך עור התוף ועצמות השמע.
במקרים המתאימים מבוצע CT של עצמות הרקה כדי להעריך את היקף המחלה ואת האנטומיה לפני ניתוח. במצבים מסוימים, ובמיוחד כאשר עולה שאלה של כולסטאטומה שיורית או חוזרת, ניתן להיעזר גם ב־MRI בטכניקת diffusion.
האם כל דלקת כרונית דורשת ניתוח?
לא.
ההחלטה תלויה בסוג המחלה, מצב עור התוף, תדירות ההפרשות, השמיעה והאם קיימת כולסטאטומה.
נקב בעור התוף שאינו גורם לבעיה משמעותית אינו בהכרח מחייב ניתוח מיידי.
לעומת זאת, כאשר קיימת כולסטאטומה משמעותית, הטיפול הוא בדרך כלל ניתוחי, משום שטיפות או אנטיביוטיקה יכולות לטפל בזיהום הנלווה – אך אינן מסלקות את הכולסטאטומה עצמה.
איזה ניתוח מבצעים?
אין ניתוח אחד שמתאים לכל אוזן כרונית.
כאשר הבעיה העיקרית היא נקב בעור התוף, ניתן לבצע טימפנופלסטיקה – שחזור של עור התוף.
אם עצמות השמע נפגעו, ניתן במקרים המתאימים לשלב שחזור של שרשרת עצמות השמע במטרה לשפר את מנגנון הולכת הקול.
כאשר המחלה או הכולסטאטומה מערבות את המסטואיד – חללי העצם שמאחורי האוזן – ייתכן צורך בניתוח מסטואיד כדי להגיע למחלה ולהסיר אותה.
היקף הניתוח מותאם למיקום המחלה, להיקפה ולאנטומיה של האוזן.
ומה לגבי השמיעה?
זהו חלק חשוב בתכנון הניתוח, אבל סדר העדיפויות משמעותי.
בכולסטאטומה ובמחלת אוזן כרונית מתקדמת, המטרה הראשונה היא ליצור אוזן בטוחה, יבשה ויציבה ולשלוט במחלה.
במידת האפשר מנסים גם לשמר או לשקם את השמיעה. לעיתים ניתן לעשות זאת באותו ניתוח, ובמקרים אחרים שיקום השמיעה מתבצע בשלב נוסף.
האם כולסטאטומה יכולה לחזור?
כן.
גם לאחר ניתוח מוצלח יכולה להישאר או להתפתח מחדש כולסטאטומה, ולכן המעקב הוא חלק מהטיפול ולא רק ביקורת לאחר הניתוח. בהתאם למקרה, המעקב יכול לכלול בדיקות אוזניים, בדיקות שמיעה ולעיתים MRI ייעודי או ניתוח נוסף.
בדלקת אוזן כרונית לא מטפלים רק בהפרשה, ובכולסטאטומה לא מטפלים רק בשמיעה. המטרה היא להבין את היקף המחלה, ליצור אוזן בטוחה ויציבה – ובמידת האפשר גם לשמר או לשקם את השמיעה.
רוצים להעמיק?
דלקת אוזן כרונית – מתי טיפות כבר אינן מספיקות?
כולסטאטומה – מה זה ולמה חשוב לטפל?
טימפנופלסטיקה ושיקום עצמות השמע – איך מתקנים את מנגנון השמיעה?
ניתוח מסטואיד – מתי צריך אותו ומה עושים בניתוח?
קריאה נוספת
ד"ר ישגב שפירא
מומחה לניתוחי אוזניים ובסיס הגולגולת הצידי. סגן מנהל מחלקה ומנהל היחידה האוטולוגית במרכז הרפואי שיבא
המידע מיועד להסבר כללי ואינו מחליף בדיקה רפואית.