דלקת חדה של האוזן התיכונה

מבנה האוזן

האוזן מורכבת מ- 3 חלקים: האוזן החיצונית, התיכונה והפנימית. האוזן החיצונית כוללת את האפרכסת ואת תעלת השמע החיצונית. תעלת השמע החיצונית סגורה בקצה העמוק ע"י עור התוף. מעבר לעור התוף נמצאת האוזן התיכונה.

האוזן התיכונה היא חלל של אוויר המחובר ללוע האפי דרך החצוצרה של אאוסטכיוס (Eustachian tube). הדופן החיצוני של האוזן התיכונה הוא, כאמור, עור התוף. הדופן העמוק הוא עצם נוקשה, אשר בתוכה "חצובה" האוזן הפנימית. האוזן הפנימית מכילה את השבלול (Cochlea) האחראי על השמיעה, ואת המבוך (Labyrinth) האחראי על שיווי המשקל.

האוזן התיכונה מקושרת, גם, לחללי האוויר הנמצאים בעצם המסטואיד. ניתן למשש את עצם המסטואיד מיד מאחורי האפרכסת. עקב הקישורים הללו מחלות של אזור אחד משפיעות על האחרים. לדוגמא: במקרים בהם קיימת נזלת באף ניתן למצוא, פעמים רבות, גם נוזלים באוזניים. נוזלים אלה הם למעשה אותה הנזלת שבאף. דוגמא נוספת: דלקת חדה באוזן התיכונה יכולה להסתבך לדלקת חדה של תאי המסטואיד, מה שקרוי – מסטואידטיס.

מהי דלקת חדה של האוזן התיכונה (דא"ת)?

דלקת חדה של האוזן התיכונה (acute otitis media) נגרמת מזיהום חיידקי של האוזן התיכונה. פעמים רבות הדלקת באוזן התיכונה היא סיבוך של מחלה וירלית הגורמת לנזלת, גודש אפי וחסימה של החצוצרה עקב כך. הביטוי של הדלקת הוא כאב באוזן, פעמים רבות מלווה חום והרגשה כללית רעה. הכאב נוטה להתגבר בלילה. דלקת באוזן התיכונה אצל ילדים קטנים ודלקת באוזן התיכונה אצל תינוקות מתבטאת באי שקט. יתכנו הקאות ושלשולים.

דא"ת היא מחלה שכיחה. 80% מהילדים עד גיל 6 "יחוו" אותה לפחות פעם אחת. ישנם ילדים אשר סובלים מדלקות חוזרות המוגדרות כ- 3 דלקות ומעלה בתקופה של 6 חודשים, או 4 ומעלה בתקופה של שנה.

גורמי סיכון להופעת דלקת באוזן התיכונה:

כאמור, פתח החצוצרה נמצא בלוע האפי.

כל הפרעה לתיפקוד התקין של החצוצרה יכול לגרום להופעת דא"ת.

דוגמאות:

• נזלת כרונית על רקע של אלרגיה;
• הגדלת השקד השלישי ("פוליפים");
• השתתפות במסגרת חינוכית שבה מעל 5 ילדים (הילדים מדביקים זה את זה בוירוסים);
• שתיה מבקבוק בשכיבה.

גורמי סיכון נוספים:

• הסטוריה של דא"ח במשפחה;
• עישון של ההורים.

הטיפול בדלקת חדה של האוזן התיכונה

רוב דלקות האוזניים החדות חולפות ללא טיפול. מכאן ההמלצה של איגוד רופאי אא"ג, איגוד רופאי הילדים ואיגוד רופאי המשפחה לא לטפל טיפול אנטיביוטי בכל המקרים. הנטייה כיום היא לעקוב אחר הילד, תוך מתן מורידי חום ומשככי כאב. במידה ותוך 48 ש' אין הטבה, או אם חלה החמרה תוך כדי, אזי מתחילים בטיפול אנטיביוטי. דר' שפירא נוהג לצייד את ההורים במרשם כבר בביקור הראשון.

ישנם מצבים בהם בכל זאת יוחלט להתחיל אנטיביוטיקה מיד:

• כאשר התפתח סיבוך של דא"ת;
• כאשר הילד מתחת לגיל שנתיים;
• כאשר הילד מאד סובל;
• כאשר קיימות מחלות רקע נוספות.

הטיפול הניתוחי בדלקת חדה של האוזן התיכונה

על פי רוב מחלה זו לא מטופלת בניתוח. ניתוחים מתבצעים כאשר התפתח סיבוך, כגון מסטואידיטיס או אבצס.

במקרים של דלקות חוזרות מרובות (לעיל) ניתן להחדיר צינוריות איוורור (ניתוח כפתורים), אולם ניתוח זה לא תמיד מונע את הדלקת, אלא מפחית את הסבל ממנה ומקטין סיכוי לפתח סיבוכים.