אובדן חוש הריח יכול להופיע בפתאומיות או להתפתח לאט במשך חודשים ושנים.
לפעמים הסיבה פשוטה יחסית – האף חסום והריח אינו מגיע לאזור ההרחה. במקרים אחרים הבעיה נמצאת במערכת ההרחה עצמה.
ההבדל חשוב, משום שהוא משפיע על הטיפול ועל הסיכוי לשיפור.
בעיה באף ובסינוסים
פוליפים באף, סינוסיטיס כרונית ודלקת משמעותית של רירית האף יכולים להפחית את חוש הריח.
במצבים כאלה קיימים לעיתים גם גודש, הפרשות או לחץ בפנים – אבל לא תמיד.
אובדן ריח אחרי מחלה ויראלית
זיהומים ויראליים יכולים לפגוע במערכת ההרחה גם לאחר שהצינון עצמו חלף.
התופעה קיבלה תשומת לב רבה בתקופת הקורונה, אך היא הייתה מוכרת גם לפני כן לאחר זיהומים ויראליים אחרים.
סיבות נוספות
חבלת ראש יכולה לפגוע במסלולי ההרחה.
גם תרופות, גיל ומחלות מסוימות יכולים להשפיע על חוש הריח.
לעיתים לא נמצאת סיבה ברורה.
למה חשוב בירור?
אובדן ריח חדש ומתמשך מצדיק הערכה רפואית.
המטרה היא להבדיל בין בעיה שנובעת מחסימה או דלקת באף לבין פגיעה במערכת ההרחה ולזהות מצבים שבהם נדרש בירור נוסף.
"אני לא מריח" מתאר את הבעיה – אבל עדיין לא מסביר מה גורם לה.
קריאה נוספת
ד"ר דפנה גרשנבל
מנתחת אא"ג. מומחית לפיזיולוגיה של האף והפרעות חוש ריח וטעם. מנהלת המרפאה במרכז הרפואי מאיר.
המידע מיועד להסבר כללי ואינו מחליף בדיקה רפואית.