כיצד מתמודדים עם דלקות בסינוסים?
מתי דלקת בסינוסים נובעת מזיהום ומתי דווקא מסיבות אחרות? כיצד נטפל בדלקת כרונית ומדוע במצבים מסוימים מומלץ לגשת לניתוח כירורגי?
הסינוסים של צידי האף הם חללים מצופי רירית. תפקידם האנטומי לא לגמרי ברור. הערכות שונות ורבות הועלו לגבי יעודם, בין היתר, הקלה על משקל הראש, בלימת זעזועים, טיוב תהודת הקול, חימום האוויר העובר בחלל האף, איזון לחצים בשינויי גובה ועוד.
מערך של שערות קטנות על גבי מעטפת הרירית המצפה את הסינוסים, דואג בתנועתו המתמדת לסילוק הפרשה ונקיון חללי הסינוס כך שחלל הסינוסים בדר"כ נקי ממזהמים.
בכל מחלה זיהומית של דרכי הנשימה העליונים כולל במקרה של מחלה ויראלית, מתקיימת נפיחות של הרירית או בצקת בשפה הרפואית. פתחי חללים אלו, שמראש אינם גדולים במיוחד, נחסמים בעקבות הבצקת והפרשות לצד גורמי הזיהום מצטברים בתוכן. חיידקים שנמצאים באופן קבוע בחלל האף, מוצאים בהפרשה שבתוך הסינוסים קרקע מזון וצמיחתם הופכת לדלקת חדה של הסינוסים – סינוסיטיס.
כיצד מתבטאת דלקת בסינוסים?
דלקות בסינוסים מתחלקות לשתי קבוצות עיקריות, ישנן דלקות חדות, זיהומיות, שהן תוצאה מזיהום וירלי או חיידקי של דרכי הנשימה או משנית לזיהום שיניים קשה. לעומתן, ישנן דלקות המכונות דלקת כרונית. דלקות אילו מבטאות מחלות כרוניות מורכבות יותר שבסיסן פעילות מוגברת וחולנית של מערכת החיסון ברירית האף. לקבוצת המחלות הכרוניות שייכות גם אותן דלקות זיהומיות ממשוכות שאינן חולפות עם טיפול אנטיביוטי כמו דלקת ממקור פטרייתי.
הסימפטומים של הדלקת הזיהומית החדה מוכרים לכולם: כאב חד בפנים (מצח, רקות או הקרנה לשיניים העליונות), אף גדוש בהפרשה שיורדת לגרון, לעתים בגוון מוגלתי ותחושת קושי בנשימה דרך האף ופגיעה בחוש הריח עקב הבצקת והגודש.
את החולים בדלקות הכרוניות, ניתן לסווג לשתי קבוצות: אילו הסובלים ממחלה ללא פוליפים בחלל האף והסינוסים והקבוצה הכוללת גם נוכחות פוליפים.
הסימפטומים בחולים עם דלקת הכרונית הם קלים במידת מה אך מלווים את מהלך חייו של החולה לאורך שנים ולכן השפעתם על איכות חייו משמעותית וקשה. אילו הסובלים ממחלה כרונית מתארים בסקרי איכות חיים פגיעה קשה יותר מאילו הסובלים ממחלות לב ומחלות ריאה כרונית.
הביטוי הקליני של מחלות אילו הינו גודש כרוני באף עם הפרשה ונזלת כרונית היכולה לגרום מאי נוחות ועד לשיעול ממושך וכרוני. למחלות אילו יכול להתלוות כאב חד אך בדרך כלל הביטוי או של מעין תחושת לחץ ואי נוחות בפנים. לפעמים הנ"ל מתואר כ"עייפות כרונית". בדרגות החומרה השונות יכולה להתלוות גם ירידה בחוש ריח וטעם הפוגעת משמעותית בהנאות החיים. תארו לעצמכם מצב שבו שלכל מזון שנכנס לפיכם יש טעם של דיקט.
המחלה הכרונית מלווה במקרים רבים בתחלואה נוספת, מקבילה. חלק ניכר מהחולים סובל גם ממחלת האסטמה ומתקיימת בנוסף אלרגיה לגורמים שונים, בדרך כלל קרדית הבית (אבק) אך גם: דשא, שער כלב או חתול, נוצות וצמחים שונים.
החרפה במצב מחלת הסינוסים יכול לתרום להחרפה במחלת האסטמה ונוכחות של אלרגיה חדה תורמת להחמרה בתחושת הגודש והאי נוחות באף ובסינוסים.
כיצד מאבחנים דלקת בסינוסים?
האבחנה היא בראש ובראשונה אבחנה קלינית והרופא יכול להיעזר בהדמיה מסוג CT. לצילומי מערות פנים כיום יש ערך מוגבל בלבד.
לאחר תשאול מדוקדק וקבלת התמונה הרפואית השלמה במפגש עם הרופא, מתבצעת בדיקה גופנית הכוללת שימוש באנדוסקופ – סיב אופטי – בחלל האף. באמצעות האנדוסקופ ניתן לזהות את פתחי הסינוסים ולאתר את תסמיני הדלקת. לעיתים כאמור, נדרש להשלים את הברור ע"י ביצוע CT לאזור "מערות הפנים" כדי לקבל את תמונת המצב המלאה בתוך החללים עצמם.
כיצד מטפלים בדלקת זיהומית בסינוסים?
חשוב לדעת כי רוב דלקות הסינוסים החדות נגרמות עקב מחלות ויראליות, וחולפות בעצמן. ניתן בשלבים הראשונים להסתייע בטיפול סימפטומטי ע"י תרופות מקלות צינון. אם למרות הטיפול התסמינים לא עוברים בתוך מספר ימים, יש לבחון אפשרות של זיהום חיידקי. במקרה כזה הרופא המטפל ישקול טיפול אנטיביוטי. במקרים חריגים, כאשר הדלקת אינה חולפת ונמשכת זמן ממושך או כאשר עולה החשד הנדיר לסיבוך, הטיפול יכול לכלול התערבות ניתוחית ע"י ניתוח אנדוסקופי הנקרא FESS.
במהלך הניתוח חודרים חללי הסינוסים מכיוון האף, שואבים מהם את התוכן הדלקתי עד לניקיונם. ההחלמה מהניתוח מתבצעת ללא כאבים, ומורגש בעיקר גודש באף שעובר לאחר שבועות אחדים. ההתאוששות מניתוח זה, וכן החזרה לשגרה הם די מהירים.
מה היא הדלקת הכרונית?
על פי ההגדרה המקובלת, דלקת כרונית היא דלקת הנמשכת מעל 3 חודשים. דלקת כרונית כפי שצוין יכולה לנבוע ממקור זיהומי או מהפרעה בתגובת מערכת החיסון בתוך חלל האף והסינוסים.
כיצד מטפלים בדלקת כרונית בסינוסים?
צריך לזכור כי הטיפול בחולים הסובלים מדלקת כרונית הינו טיפול לאורך שנים. המוטיב הקליני שעומד מאחורי מדיניות הטיפול היא שיפור איכות חיים כלומר, להביא את החולה לאיכות חיים אישית המתאימה ונוחה לו. הטיפול יתבסס בדרך כלל על טיפול שמרני תחילה ויכלול שטיפות אף במי מלח וטיפול תרופתי באמצעות משאפים. לעתים ניתן לשקול טיפולים תרופתיים נוספים במטרה להקל על הסימפטומים. כאשר הטיפול השמרני לא מסייע, ניתן לשקול גם את האפשרות הניתוחית.
מטרת הניתוח היא לפנות את הרקמה החולה, לפתוח ולאוורר את חללי הסינוסים, ולהקטין את אי הנוחות. הצלחת הניתוח הסובייקטיבית המתוארת בספרות עומדת על מעל 95% ואיכות החיים יכולה להישמר לשנים רבות.
טיפול ביולוגי לסינוסיטיס כרונית, מה זה?
בשנים האחרונות הצטרף נדבך נוסף ליכולת הטיפול בסינוסיטיס כרונית והוא הטיפול הביולוגי. טיפול ביולוגי הוא למעשה שימוש במולקולה מהונדסת המחקה חומר ביולוגי טבעי הנוצא בגוף. החומר, כשהוא מוזרק לגוף בהזרקה תת עורית, מגיע לאתרים במערכת החיסון ומעכב באופן ספציפי וממוקד פעילות ביוכימית עודפת אשר גורמת לתגובה החולנית ומביאה לביטויי המחלה.
בארץ ישנן שלש סוגי טיפול ביולוגי המאושרים למתן דרך שב"ן (שרותי בריאות נוספים) או חברות ביטוח בהינתן תנאים כמו: חזרת הממצאים והתלונות לאחר ניתוח קודם או חוסר שליטה ועיכוב תסמינים בטיפול שמרני אחר (סטרואידים) עם רמות תאי דם (אאוזונופילים) גבוהים בדם, רקע של אסטמה וכד'.
הטיפול הניתן הינו תוספת ( Ad-on ) על טיפול שמרני בעזרת תרסיס אף סטרואידלי וההמלצה לסוג הטיפול תתקבל בדר"כ בדיוק קליני משותף עם רופאי אלרגיה ולעיתים גם רופאי ראות וכפוף לאישור הגורמים המבטחים.
יעיליותם של הטיפולים הקיימים כיום טובה. פעמים רבות טיפול ביולוגי עשוי למונע צורך בניתוח חוזר. מאידך, לכל טיפול קיים פוטנציאל של תופעות לואי. טרם טיפול ביולוגי מומלץ על קבלת הסבר על סוג התרופה ותופעות לואי צפויות.
