דרכי הדמעות והאף

דרכי הדמעות והאף

תתהו ודאי לדעת איך מתקשרת רפואת אא"ג לרפואת עיניים ומערכת דרכי הדמעות. אכן, רק לשם המידע הכללי, עד לשלהי המאה ה-19 תחום העיניים ואף אוזן וגרון נחשבו למקצוע אחד.

כיום מדובר בשני מקצועות שונים להם שתי התמחויות ספציפיות ושונות, אך במוסדות רפואיים רבים מרפאת אא"ג שוכנת בכפיפה אחת עם מרפאת העיניים. שיתוף הפעולה בין כירורג אא"ג וכירורג עיניים מתקיים בתחומים משיקים לדוגמה: דלקות וחסימה של דרכי הדמעות.

איך מבנה דרכי הדמעות קשור לחלל האף ?

מסלול תעלת הדמעות משיק וגובל בחלל האף, ולכן גישה כירורגית לאזור זה אפשרית הן מכיוון הפנים (הגישה החיצונית) והן מכיוון חלל האף (הגישה האנדוסקופית).

מה הן בלוטות הדמע ?

בלוטת הדמעות חבוייה בחלקה הצדדי של העין, מתחת לעפעף העליון. לבלוטה שתי אונות: העינית והעפעף. אונת העפעף נצפית בקלות בעת הרמה והיפוך העפעף. בלוטת הדמעות היא זו האחראית על הפרשת התוכן המימי של נוזל הדמעות.

באיור לעיל ניתן לראות כי הדמעות, לאחר שמלאו את תפקידן בסיכוך משטח העין, מתנקזות דרך שתי תעלות פונקציונליות קטנות שפתחן בזוית האָפִּית של העין, אל שק הדמעות. משם, ממשיכות הדמעות דרך תעלה בעצם הפנים אל תוך חלל האף. זו הסיבה, שכאשר אנחנו בוכים נרגיש גם יותר "נזלת" או יותר נכון, ניקוז הדמעות אל חלל האף.

אילו מחלות מערבות את תעלת הדמעות?

לא נעסוק בכל סוגי מחלות הדמע. בדוגמה שנביא להלן מתקיים קשר מקצועי בין רופא העיניים המתמחה בפלסטיקה של העין (אוקולופלסטיקאי) לבין רופא אא"ג המתמחה במחלות אף וסינוסים (רינולוג).

מחלה זו נקראת: דָקְרִיוֹצִיסְטִיטִיס (Dacryocystitis) והיא תוצאה של דלקת זיהומית בכיס הדמעות. מחלה זו גורמת לחסימה של דרכי הדמעות ולכן הסימן הראשוני שלה יהיה דמעת.

דקריוציסטיטיס – דלקת בכיס הדמעות

הטיפול בדלקת של כיס הדמעות (דָקְרִיוֹצִיסְטִיטִיס) יכול להיות תרופתי או ניתוחי, ותלוי בהתבטאות הקלינית של המחלה.

דלקת של כיס הדמעות המופיעה באופן חד תלווה בנפיחות וזיהום סביב העין (צֶלוּלִיטִיס פֶּרִיאוֹרְבִּיטָלִית). מצב זה מחייב אשפוז וטיפול אנטיביוטי תוך ורידי, ביצוע הדמיית CT להערכת מיקום הדלקת, וכן נטילת תרביות במטרה לאפיין את סוג החיידק המזהם ולהתאים טיפול אנטיביוטי יעיל.

מאידך, דלקת מוגלתית המוגבלת לשק הדמע והעור מעליו, אינה דורשת בהכרח אשפוז וטיפול אנטיביוטי דרך הפה יכול לספק.

כאשר הדלקת אינה חולפת לאחר מספר שבועות הגדרת הדלקת משתנה מחדה לכרונית. במקרה כזה יש מקום לשקול טיפול כירורגי.

בדיקת הרופא תשלול מחלות גופניות אחרות שיכולות להביא לדלקת כמו: וגנרס, סרקואידוזיס, לאוקמיה, לימפומה או מלנומה.

מה הוא הטיפול הכירורגי בדלקת כיס הדמעות ?

טרם טיפול כירורגי, ד"ר אריאל בר, רופא עיניים מומחה לאוקולופלסטיקה וטיפול בדרכי דמעות, יכול להציע הערכת רופא אא"ג המומחה למחלות אף וסינוסים, כדי לשלול רקע של דלקת (ריניטיס) אלרגית או דלקת רירית קלה של התעלה הנזולקרימלית (תעלת הדמעות) כגורם לחסימה.

במקרים כאילו רופא אא"ג יכול להמליץ על טיפול בתרסיס סטרואידלי לאף. לעיתים נדירות, נצפת אבן במוצא תעלת הדמע ואז, צינרור של התעלה ושליפת האבן יהיה הטיפול המומלץ.

באופן כללי, ניתן לומר שדקריוציסטיטיס כרונית היא מחלה כירורגית. רב החולים מטופלים כירורגית באשפוז יום. הניתוח נקרא: דקריו-ציסיטו-רינוסטומי Dacryocystorhinostomy או DCR בקיצור. במהלך ניתוח זה נפתח שק הדמעות החסום ומתבצע שחזור של מערכת הדמעות באמצעות יצירת מעבר חדש בין שק הדמעות לרירית האף.

דקריוציסטורנוסטומי, כאשר מבוצע כהלכה, היא פעולה יעילה ובטוחה.

כמו בכל פעולה כירורגית, יתכנו גם בניתוח זה סיבוכים. דימום הינו הבולט מבניהם וקורה בכ-3% מהחולים. סיבוך אחר הוא זיהום מקומי אשר מטופל בטיפול אנטיביוטי אך ה"סיבוך" הרלוונטי ביותר, הינו כישלון הפעולה והמשך הדמעת. הסיבה השכיחה לכישלון הניתוח היא הצטלקות עם סגירת הפתח כיס הדמעות אשר ניתן לטיפול ע"י הרחבות או ניתוח חוזר.

הגישה החיצונית מול הגישה האנדוסקופית ופרוגנוזה

ההצלחה של DCR בגישה חיצונית עומדת על כ-90%, ובדרך-כלל הגישה לניקוז תהיה חיצונית. הגישה התוך אָפִּית (אנדוסקופית) נחשבת כיום למועדפת מאחר ואינה כרוכה בחתך חיצוני, ומשום תהליך ההחלמה שהינו קל ופשוט יותר.