למה חוש הריח חשוב?

תחושת ריח תורגש על ידינו בעקבות הגעה של אדי מולקולות הריח לקצות עצב הריח בגג

 האף. על אף שעיקר הקשב  מופנה לחוש הראיה וחוש השמיעה, פגיעה בחוש הריח מהווה פוגעת באופן משמעות באיכות חיינו.

חוש הריח מאפשר לנו להריח סכנה ולהמנע מאכילת מזון מקולקל או להריח ריח שריפה וריח דליפת גז. חוש הריח נותן את הארומה לאוכל ומאפשר לנו ליהנות מריחות הפריחה או בושם.

אפשר לומר שערכו של חוש הריח באיכות חיינו מורגש בעיקר לעת חסרונו. בעבודות אפידמיולוגיות ברחבי העולם, שכיחות הפגיעה בחוש הריח עומדת על 1.5% – 5% מהאוכלוסיה ומספר זה גדל באופן משמעותי עם הגיל, עד כרבע מהאוכלוסיה מעל גיל 50.

 איך הפכנו לאניני טעם ואיך זה קשור לחוש הריח?

6  מיליון קצות עצב הפזורים בשטח של כ 2 ס"מ רבוע בגג האף, אחראים לתוספת זו לאיכות חיינו. קצות העצב יתקבצו לכ-40 סיבי עצב ויעברו בדופן גג האף אל עצב הריח שבקדמת מוחנו.

תחושת הארומה והעידון שבטעם המזון תלויה בחוש הריח והיא למעשה תוצאה של תגובה עצבית משלשה מסלולים: סיבי עצב הקשורים לטעם בסיסי (מתוק, מלוח, חמוץ ומר) , עצב הריח והעצב הטריגמינלי, התחושתי. היכולת שלנו להבחין בארומה של מאכל כזה או אחר תלויה כאמור בשילוב בין מספר מסלולים אילו, בו זמנית.

איך נבחין בין פרוסת לחם למשולש פיצה מהביל או בין גלידת וניל לדובדבן?
היכולת שלנו להבחין בין אכילת פרוסת לחם לבין פיצה תלויה בתחושת המרקם, תחושת החמיצות או החריפות של התיבול, תחושת הטמפרטורה ומולוקולות הריח הנקלטות ברירית האולפקטורית דרך חלקו האחורי של האף. כל אילו ביחד יעניקו לפיצה את הארומה היחודית שתבדיל אותה מפרוסת הלחם.

בעזרת חוש הריח מתאפשר לנו לזהות את ההבדל בין הפירומונים של מתוק וניל למתוק דובדבן ויחד עם העצב הטריגמנילי  בחלל האף, מתאפשר גם לחוש את הגרוי העדין של קרירות המנטה מול חריפות החזרת.

אם כן, חוש הריח הופך את חוויית האכילה מפעולה מכנית לחוויה קולינרית.

אילו הפרעות קיימות בחוש הריח ואיך נמדוד אותן?

את ההפרעה בחוש ריח ניתנת לחלק לשני סוגים:
הפרעה כמותית (Hyposmia/ Anosmisa) –   היכולת להריח פחותה עד לא קיימת.

הפרעה איכותית (Parosmia/  Phantosmia) – הפרט חש ריח שונה מהריח הסביבה או חש ריח דמיוני .

על אף חשיבות של חוש הריח לחיינו, היכולת של הפרט להעריך סובייקטיבית את מידת חוש הריח  אינה טובה. לשם כך דרושות בדיקות אובייקטיביות כדוגמת UPSIT  או CC-SIT .

 אילו מצבים יכולים להיות קשורים לפגיעה בחוש הריח?

כדי לטפל בבעיית חוש ריח חשוב לנסות ולסווג את הסיבות לפגיעה בחוש הריח. סיבות אפשריות לירידה או פגיעה בחוש הריח יהיו :

–  מחלות אף וסינוסים.
–  מבנה אנטומי חוסם.
– לאחר מחלה וירלית של דרכי הנשימה העליונים.
–  שימוש בתרופות.
– בעקבות ניתוח אף.
– לאחר חבלת ראש.
– הפרעה מולדת בחוש הריח.
– פגיעה טוקסית (רעלנית) בחוש הריח.
– מעורבות אפשרית במחלות כמו: סכרת, אי ספיקת כליות, פרקינסון, אלצהיימר, דיכאון וסכיזופרניה.

 אילו טיפולים אפשריים להפרעה בחוש ריח ?

לשם התאמת הטיפול יש תחילה לבצע ברור קליני יסודי להערכת המקור להפרעה בחוש הריח.

ברור זה יכלול תשאול רפואי, בדיקת חלל האף והלוע ולעתים דימות, בדרך כלל MRI .

הטיפול ייקבע בהתאם לסיבות השונות ועשוי לכלול טיפול תרופתי כדוגמת טיפול בסטרואידים  ע"י משאף אפי או טיפול סיסטמי (בכדורים או בהזרקה לשריר), תוספת בתרופות ממשפחת ה  Antileukotrienes או  Macrolidas . יש לזכור שהטיפול עשוי להיות ממושך.

במצבים רלוונטיים ניתן  לפנות לאפשרות הכירורגית  ע"י ניתוח FESS / SMR  MUCOTOMY.

תרופות שכיחות פחות אותן ניתן לשקול במקרים מסוימים הן תרופות  כגון  Alfa lipid acid , zinc sulfate   או Caroverine   וכן הפסקת \ החלפת תרופות היכולות לגרום לפגיעה בחוש הריח מסוג תרופות אנטיאפילפטיות או אנטי דיכאוניות.