מחלות וניתוח בלוטות יותרת-התריס (פאראתירואיד, Parathyroid)
בלוטות הפאראתירואיד אחראיות על משק הסידן בגוף – על ידי הפרשת הורמון שנקרא PTH שמעלה את רמת הסידן בגוף. לרוב מדובר בארבע בלוטות קטנות הנמצאות מאחורי הקוטב העליון והתחתון של כל אונה של בלוטת התריס. לעיתים מיקום הבלוטות משתנה והן עשויות להימצא במקומות אחרים בצוואר ואף בחזה העליון.
תופעת ההיפרפאראתירואידיזם (Hyperparathyroidism) בה רמת ההורמון PTH עולה בגוף, אינה נדירה והיא עשויה להתרחש כתוצאה ממספר גורמים. צורתה השכיחה ביותר נקראת היפרפאראתירואדיזם ראשוני והיא מתרשחת כאשר הבלוטות עצמן מייצרות ביתר את ה-PTH, שבתורו מביא לעליה ברמת הסידן בדם ולירידה ברמת הזרחן.
תופעת ההיפרפאראתירואדיזם הראשוני נפוצה יותר אצל נשים ובייחוד מעל לגיל 50. לרוב היא מתגלה בבדיקת דם מקרית בה רמת הסידן גבוהה והמטופלים אסימפטומטיים. עם זאת, לעיתים רמת הסידן הגבוהה עשויה לגרום לחולשה, כאבי עצמות, אבני כליה, כאבי בטן ואף דכאון.
רוב מקרי ההיפרפאראתירואדיזם הראשוני נגרמים כאשר מתפתח גידול שפיר של בלוטת פאראתירואיד אחת: parathyroid adenoma.
שלב האבחון כולל השלמה של בדיקות דם וכן בדיקות הדמיה למיקום מדויק של האדנומה של בלוטת הפאראתירואיד. בדיקות אלו כוללות אולטרסאונד צוואר, בדיקת מיפוי שנקראת לרוב ״מיבי״ (קיצור של Sestamibi), בדיקת CT-4D ואף MRI.
הטיפול בהיפרפאראתירואדיזם ראשוני הוא לרוב ניתוחי – למטופלים סימפטומטיים ולמטופלים אסימפטומטיים אשר פיתחו פגיעה כלייתית, אוסטאופורוזיס, אשר ערך הסידן גבוה מאוד או צעירים מגיל 50.
ניתוח כריתת בלוטת יותרת התריס Parathyroidectomy
הניתוח נעשה בהרדמה כללית ובהנשמה על ידי חתך במרכז הצוואר התחתון או במקרים מסוימים, בגישה זעיר-פולשנית בחתך צווארי צידי קטן.
במהלך הניתוח ניגשים הישר למיקום הבלוטה המשוער לפי בדיקות ההדמיה שנעשו טרם הניתוח. לאחר שנמצאה האדנומה, היא מוסרת ונמסרת לבדיקת חתך קפוא בפתולוגיה על מנת לאשש בזמן אמת כי מדובר בבלוטה שפועלת ביתר.
לעיתים נעשית גם בדיקת דם במהלך הניתוח לבדיקת רמת ה-PTH על מנת לוודא כי לאחר הסרת האדנומה רמת ה-PTH יורדת לרמתה התקינה.
