ניתוחי ארכובה (Stapes)

הקול הנקלט באוזן החיצונית מגיע לאוזן הפנימית לאחר שעבר הגברה באוזן התיכונה. מנגנון ההגברה מורכב מעור התוף ומשרשרת של שלש עצמימות שמע. הראשונה, הפטיש (Malleus), מחוברת לעור התוף. אליה מחובר הסדן (Incus). העצם האחרונה, הארכובה (Stapes), נעה כבוכנה בתוך חלון שמעברו השני נוזלי האוזן הפנימית.

במחלת אוטוסקלרוזיס הרגלית של הארכובה נתפסת בתוך החלון, כך שתנועת הבוכנה מתבטלת, ומתקבל ליקוי בשמיעה.

מטרת ניתוח הארכובה היא לשחזר את תנועת הבוכנה על ידי הנחת פרוטזה במקום העצם המקובעת.

הכנה לניתוח

יש להפסיק נטילת תרופות מדללות דם כגון אספירין או פלביקס 10 ימים לפני הניתוח

בדיקת השמיעה צריכה להיות מעודכנת לחצי השנה האחרונה

בדיקות דם, הכוללות ספירת דם ותיפקודי קרישה, צריכות להיות מעודכנות לחודש האחרון

צום מאוכל מתחיל 6 שעות לפני שעת הניתוח. ניתן לשתות מים עד שעתיים לפני הניתוח

תרופות קבועות יש ליטול עם מעט מים

הניתוח

הניתוח מבוצע על פי רוב בהרדמה מקומית עם טישטוש, אך ניתן לבצע גם בהרדמה כללית.

ישנם שני סוגים של ניתוח ארכובה.

הגישה לאוזן התיכונה נעשית דרך תעלת האוזן החיצונית. לאחר מספר זריקות של הרדמה מקומית, שלאחריהן לא תחוש כל כאב, עור התוף מורם והאוזן התיכונה מתגלית.

בניתוח סטפדוטומי (Stapedotomy) מסלקים את החלק העליון של הארכובה ויוצרים נקב קטן במרכז הרגלית המקובעת. הפרוטזה מונחת בתוך הנקב שנוצר ומחוברת לזרוע הארוכה של הסדן. זוהי הטכניקה המועדפת על ידי.

בניתוח סטפדקטומי (Stapedectomy) מסלקים את החלק העליון של הארכובה וכן חלק מהרגלית. על גבי הנקב שנוצר מניחים פיסת וריד (שנקצר קודם לכן מאמת היד). הפרוטזה מונחת על גבי הוריד ומחוברת לזרוע הארוכה של הסדן.

בתום השחזור, עור התוף מורד למקומו ומבוצעת בדיקה של טיב השמיעה שהתקבלה. בדרך כלל מתקבל שיפור משמעותי והמנותח שומע לחישה. מיד אחר כך תעלת האוזן ממולאת בטמפונים על מנת להבטיח הידבקות טובה, והשמיעה שוב יורדת, עד אשר האוזן תנוקה.

במהלך הניתוח תתכן תחושת סחרחורת ובחילה. שיתוף פעולה מלא, וחוסר תנועה, הכרחיים להצלחת הניתוח. אחות חדר ניתוח תהיה קשובה לדבריך במהלך כל הניתוח.

משך הניתוח כשעה וחצי.

תוצאות מקוות וסיבוכים אפשריים

שיפור מלא בשמיעה מושג ב- 90%. שיפור חלקי בכ- 7% נוספים.

על אף הניסיון הרב, ועל אף מרב הזהירות הננקטת, עדיין יתכנו סיבוכים בניתוח.

  • זיהום הפצע יתכן למרות השמירה הקפדנית על סטריליות במהלך הניתוח.
  • יכול להיווצר נקב בעור התוף. בדרך כלל סיבוך שכזה יתוקן מיד, עוד באותו הניתוח.
  • בתוך האוזן עובר עצב קטן שאחראי על חוש הטעם בחלק הקדמי של הלשון באותו צד. פגיעה בעצב זה יכולה לגרום להפרעה בחוש הטעם. לעיתים יש צורך לחתוך עצב זה במכוון על מנת לאפשר גישה בטוחה.
  • בתוך האוזן התיכונה עובר העצב שאחראי על תנועות הפנים באותו צד. פגיעה בעצב זה היא סיבוך נדיר ביותר (פחות מ- 0.1%), ובדרך כלל זמנית.
  • תתכן פגיעה בשמיעה, עד כדי חירשות (פחות מ- 1%).
  • צפויה סחרחורת מספר ימים לאחר הניתוח. במקרים נדירים הסחרחורת נמשכת זמן רב יותר.

לאחר הניתוח

לאחר שהייה קצרה בהתאוששות תועבר למחלקה לאישפוז של לילה. תהיה מחובר לעירוי נוזלים עד אשר תתחיל לשתות בעצמך.

במידה ותחוש כאב תוכל לקבל משככי כאבים בהתאם להוראת הרופאים. נוגדי בחילה ינתנו על פי הצורך.

יש לשכב כאשר האוזן המנותחת כלפי מעלה במשך היממה הראשונה.

השחרור הביתה

השחרור על פי רוב ביום שאחרי הניתוח. לקראת השחרור תתבקש לשבת בכסא על מנת לוודא כי אינך מסוחרר יתר על המידה, ובהמשך אף להלך. חשוב שיהיה בן משפחה ללוות אותך לביתך.

מהלך ההחלמה

במידה ותחוש כאב תוכל ליטול משככי כאב מן הסוג אליו הנך רגיל.

צפויה אטימות באוזן עד 6 שבועות מהניתוח.

הטמפון נשאר למשך כשבוע.

יש להימנע מקינוח אף אגרסיבי ומהרמת משאות כבדים 6 שבועות.

יש להתעטש עם פה פתוח.

יש להימנע מטיסה ומצלילה 6 שבועות.

מקרים שבהם יש לפנות מיד לטיפול רפואי

דימום שנמשך מעבר למספר דקות.

חום מעל 38o.

כאב בלתי נסבל שלא מגיב למשככי כאב.

הופעת סחרחורת סיבובית קשה.

ביקורת אחרי ניתוח

כשבוע לאחר הניתוח לניקוי האוזן ולהוצאת תפרים (אם ישנם)

כשלשה שבועות לאחר הניתוח לבדיקת שמיעה וביקורת רופא

*העלון נוסח בלשון זכר מטעמי נוחות.