אובחנה אצלכם פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס והומלץ על ניתוח. השאלה הבאה היא בדרך כלל: איך יודעים איזו מארבע הבלוטות צריך להוציא?
כאן חשוב להבדיל בין אבחון לבין איתור.
בדיקות הדם אומרות לנו האם קיימת מחלה. בדיקות ההדמיה מנסות לומר לנו היכן נמצאת הבלוטה החולה.
אילו בדיקות מבצעים לפני הניתוח?
בהתאם למקרה ניתן להשתמש באולטרסאונד צוואר ובבדיקות הדמיה נוספות.
לעיתים שתי בדיקות שונות מצביעות על אותה בלוטה.
במצבים אחרים התמונה אינה חד־משמעית, ואז ייתכן צורך בבירור נוסף או בתכנון ניתוח שונה.
גם אם ההדמיה אינה מצליחה למצוא את הבלוטה, אין פירוש הדבר שאין מחלה – אם האבחנה הביוכימית ברורה.
מהו ניתוח ממוקד?
כאשר הבירור מצביע בצורה טובה על בלוטה אחת שאחראית לבעיה, ניתן במקרים מתאימים לבצע ניתוח ממוקד של הפאראתירואיד.
המטרה היא להגיע לבלוטה החולה ולהסיר אותה תוך שמירה על יתר הבלוטות.
במצבים שבהם קיימת מעורבות של מספר בלוטות או שהאיתור אינו ברור, ייתכן שיהיה צורך בגישה ניתוחית רחבה יותר.
איך יודעים שהבלוטה הנכונה הוסרה?
בניתוחי פאראתירואיד ניתן במקרים מתאימים להיעזר במדידת PTH במהלך הניתוח.
מכיוון שרמת ההורמון יכולה לרדת במהירות לאחר הסרת הרקמה הפעילה, השינוי ב־PTH יכול לספק מידע נוסף לגבי הצלחת הניתוח.
ומה קורה אחרי הניתוח?
לאחר הסרת הבלוטה הפעילה רמת הסידן יכולה להשתנות, ולכן מבצעים מעקב בהתאם לצורך.
אצל חלק מהמטופלים יש צורך זמני בתוספי סידן ולעיתים גם ויטמין D.
בהמשך בודקים את רמות הסידן וה־PTH כדי לוודא שהמצב התייצב.
העיקרון החשוב הוא פשוט:
לא מחפשים בלוטת פאראתירואיד מוגדלת כדי להחליט שיש מחלה. קודם מאבחנים את המחלה – ואז משתמשים בהדמיה כדי לתכנן את הניתוח.
קריאה נוספת
ד"ר נעמי רבינוביץ
מומחית לניתוחי ראש וצוואר. מנתחת בכירה במרכז הרפואי שיבא. עוסקת באבחון ובטיפול במחלות בלוטת התריס, יותרת התריס, בלוטות הרוק וגידולי ראש וצוואר, לרבות טיפול ניתוחי ובמקרים מתאימים טיפולים זעיר־פולשניים.
המידע מיועד להסבר כללי ואינו מחליף בדיקה רפואית.