כשאומרים "סינוסיטיס כרונית", קל לחשוב שמדובר במחלה אחת. בפועל, זהו שם כולל למספר מחלות שונות של האף והסינוסים. אצל חלק מהמטופלים יש פוליפים, אצל אחרים אין. אצל חלק הדלקת קשורה לפעילות מוגברת של אאוזינופילים ולדלקת מסוג 2, ובמקרים אחרים הסינוסיטיס היא חלק ממחלה רחבה יותר. ההבחנה הזאת חשובה, כי סוג המחלה משפיע על הטיפול ועל הסיכוי שהיא תחזור.
החלוקה הראשונה והפשוטה ביותר היא בין סינוסיטיס כרונית עם פוליפים (CRSwNP) לבין סינוסיטיס כרונית ללא פוליפים (CRSsNP).
פוליפים הם רקמה דלקתית רכה המתפתחת בתוך האף והסינוסים. הם עלולים לגרום לחסימה משמעותית של האף, הפרשות ובעיקר לפגיעה בחוש הריח. בחלק מהחולים קיימת גם אסתמה.
אבל עצם קיומם של פוליפים עדיין לא מספר לנו את כל הסיפור.
כיום אנחנו מנסים להבין גם איזה סוג של דלקת מניע את המחלה.
אצל מטופלים רבים, במיוחד עם פוליפים, קיימת דלקת מסוג 2 (Type 2 inflammation). בדלקת הזאת משתתפים בין היתר אאוזינופילים וחומרים דלקתיים כמו IL-4, IL-5 ו־IL-13. ההבחנה חשובה במיוחד משום שכיום קיימים טיפולים ביולוגיים המכוונים לחלק מהמסלולים האלה.
מושג נוסף הוא ECRS – סינוסיטיס כרונית אאוזינופילית. זוהי מחלה שבה קיימת מעורבות משמעותית של אאוזינופילים, ולעיתים היא מלווה בפוליפים, אסתמה ופגיעה קשה בחוש הריח. בחלק מהמטופלים המחלה נוטה להיות עקשנית ולחזור גם לאחר טיפול או ניתוח.
מצד שני, לא כל סינוסיטיס כרונית היא מחלה מסוג 2. קיימים גם מנגנוני דלקת אחרים ולעיתים מספר מנגנונים מתקיימים באותו מטופל.
יש גם מצבים שבהם מחלת הסינוסים היא חלק מבעיה רפואית רחבה יותר. למשל, שילוב של פוליפים, אסתמה ורגישות לאספירין או לתרופות ממשפחת NSAIDs יכול להתאים ל־N-ERD/AERD. בסיסטיק פיברוזיס (CF) קיימת הפרעה בהפרשות ובפינוי שלהן. מחלות של כלי הדם ומערכת החיסון יכולות לערב את האף והסינוסים, וגם הפרעות בתפקוד הריסים עלולות לגרום למחלה כרונית של דרכי הנשימה והסינוסים.
לכן שני אנשים עם CT שנראה לכאורה דומה יכולים למעשה לסבול ממחלות שונות לחלוטין – ולהזדקק לטיפול שונה.
המטרה היא לא רק לקבוע שיש "סינוסיטיס כרונית", אלא להבין איזו מחלה עומדת מאחוריה ומה מניע אותה.
ד"ר אילן קורן
מומחה לומחלות וניתוחי אף וסינוסים ( רינולוגיה ) וסיבוכי שיניים. מנהל רפואי בקבוצת עתיד מדיקל.
המידע מיועד להסבר כללי ואינו מחליף בדיקה רפואית.