כיצד מתבצעת בדיקת מיתרי הקול במטופל הסובל מצרידות
בדיקת מיתרי הקול יכולה להתבצע במספר שיטות. בדר"כ בלתי ישירה- על ידי שימוש במראה קטנה המוחדרת לחלל הפה תוך משיכת הלשון כלפי חוץ או בעזרת מכשור אופטי. בשנים האחרונות השימוש במכשור מתקדם לחזיון במיתרי הקול הפך נפוץ יותר וכיום מקובל כי הבדיקה המועדפת להערכה מיטבית של מראה ותפקוד מיתרי הקול היא בדיקת הסטרובוסקופיה.
בדיקת הסטרובוסקופיה יכולה להתבצע בעזרת מכשור אופטי גמיש-אנדוסקופ- המוחדר בעדינות דרך חלל האף לכיוון הגרון והמאפשר צפייה וצילום של מיתרי הקול בזמן הפקת תנועות ובזמן דיבור או שירה. הבדיקה אינה כואבת ובמידת הצורך ניתן להיעזר בג'ל או תרסיס לאלחוש מקומי של חלל האף והגרון. בדיקת סטרובוסקופיה עם אנדוסקופ קשיחה מתבצעת דרך חלל הפה תוך משיכה עדינה של הלשון כלפי חוץ וגם בה ניתן להשתמש באלחוש מקומי לחלל הפה.
מהו יתרונה של בדיקת סטרובוסקופיה על פני בדיקה אנדוסקופית רגילה?
מכשיר הסטרובוסקופ מאפשר צפיה ברטט המיתרים והתקדמות ותנועת הציפי- רירית המיתרי- על פני הליגמנט- הגיד שמתחתיה.
מבנה המיתרים הוא רב שכבתי ובזמן הפקת קול, מיתרי הקול רוטטים והציפוי העליון של המיתר, רירית המיתר, נע בגמישות על פני הליגמנט שהוא השכבה הנוקשה יותר שמתחת לרירית. תנועתיות גלית של הציפוי על השכבה העמוקה הכרחית להפקת קול תקינה. מכיוון שמיתרי הקול רוטטים במהירות רבה כל כך שהעין האנושית אינה מסוגלת לקלוט בערת מכשיר הסטרובוסקופ נוצר אפקט של מעין האטה של הרטט המאפשר צפיה בהתקדמות גל הרירית ובתקינותו. האפקט האיטי נוצר על ידי כך שמכשיר הסטרובוסקופ מצויד במיקרופון אשר קולט את מהירות רטט המיתרים (שנקראת גם תדירות בסיסית) המכשיר מהבהב בתדירות שונה במעט מהתדירות הבסיסית שבה רוטטים המיתרים ובכך נוצר אפקט של רטט איטי שהוא למעשה צירוף של תמונות המבוססות על הבהוב המכשיר ברגעים שונים במהלך רטט המיתרים.
על ידי התבוננות מדוקדקת בהקלטה של בדיקת הסטרובוסקופיה ניתן לזהות ולאבחן ממצאים עדינים אשר אינם נראים בירור בבדיקת אנדוסקופיה רגילה וכן להבדיל בין נגעים מסוגים שונים.
כיום בדיקת הסטרובוסקופיה היא הבדיקה המקובל והמומלצת לאבחון של הפרעות קול וצרידות.
