עייפות ממושכת היא תלונה שכיחה אבל ME/CFS היא רק אחת הסיבות האפשריות לה.
אנמיה, הפרעות בבלוטת התריס, הפרעות שינה, חסרים תזונתיים, תרופות ומחלות נוספות יכולות לגרום לעייפות. לכן "אני עייף כבר חצי שנה" אינו מספיק כדי לאבחן ME/CFS .
מה הופך את התמונה לחשודה יותר?
אחד הרמזים החשובים הוא שינוי ברור לעומת המצב שהיה לפני תחילת המחלה. פעולות שהיו פשוטות: יום עבודה, לימודים, קניות, פעילות חברתית או מאמץ גופני – הופכות קשות באופן לא פרופורציונלי. מנוחה או שינה אינן מחזירות את המטופל בהכרח למצבו הקודם. ומעל הכול חשוב לשאול מה קורה אחרי פעילות.
למה?
ב ME/CFS קיים בדרך כלל PEM החמרה בתסמינים בעקבות מאמץ גופני, קוגניטיבי או רגשי. ההחמרה יכולה להופיע באיחור ולהימשך ימים ולעיתים יותר. זהו מאפיין שונה מאוד מהעייפות הרגילה שמרגישים אחרי יום עמוס.
אז איך מגיעים לאבחנה?
מתחילים מהסיפור, מהשינוי בתפקוד ומדפוס התסמינים. במקביל מבצעים בירור רפואי מכוון כדי לא לפספס מצבים אחרים שיכולים להסביר את העייפות.
עייפות היא סימפטום. ME/CFS היא תסמונת עם דפוס קליני מוגדר – וההבדל ביניהם חשוב.
קריאה נוספת
ד"ר אורית ג'ורג'י הכהן
מומחית לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית . רופאה בכירה במרכז הרפואי כרמל.
המידע מיועד להסבר כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי.