על צרידות, הפרעות קול ומחלות מיתרי הקול
צרידות היא מצב בו איכות הקול אינה תקינה. צרידות יכולה להתבטא בקול חלש וקושי בהגברת עוצמת הקול, בקול צורמני ומחוספס או קול בעל גוון נשיפתי, אוורירי, בקול מקוטע ולחוץ או בגוון קול שאינו תואם את הדובר.
כאשר הצרידות אינה חולפת מעבר לשבועיים, יש צורך להיבדק על ידי מומחה לרפואת אא"ג על מנת לשלול קיומם של נגעים על מיתרי הקול.
בדיקת מיתרי הקול מתבצעת על ידי רופא אא"ג אשר מסתכל לעומק הגרון. מיתרי הקול אינם גלויים בהסתכלות לחלל הפה והלוע ולכן נדרש מכשור לבדיקה. הבדיקה המיטבית של מיתרי הקול מתבצעת באמצעות מכשיר סטרובוסקופיה. מכשיר זה מאפשר צפייה במיתרים בזמן הפקת קול כך שמתאפשרת בחינה של מאפייניי רטט המיתרים אבחון של נגעים עדינים במיוחד. מכשיר הסטרובוסקופיה יקר ואינו זמין בכל מרפאת אא"ג.
סיבות לצרידות-
דלקת מיתרי הקול– יכולה להיגרם על ידי זהום וירלי, שימוש מאומץ ומרובה בקול, שאיפה של חומרים הגורמים לגירוי מקומי של המיתרים.
יבלות מיתרי הקול– נגעים שפירים הדומים לשלפוחיות או בליטות עדינות בשולי המיתרים נגרמות מדיבור מרובה והפקת קול מאומצת. יבלות אופיניות למשתמשי קול מקצועיים כמו מורים, מרצים, זמרים וכו', לרוב יבלות מופיעות כזוג – יבלת על כל מיתר באזור שיא החיכוך של המיתרים בזמן הרטט.
פוליפ על מיתר קול– זהו נגע שפיר, לעיתים שקוף ורך ולעיתים נוקשה. במרבית המקרים הפוליפ צמוד לשולי מיתר הקול בגבעול או בבסיס רחב.
ציסטה במיתר קול– ציסטה הוא ממצא שפיר שסיבת היווצרותו אינה ידועה. חלק מהציסטות הן ככל הנראה מולדות. הציסטה הי מבנה כיסי ותוכנה יכול להיות צמיג.
שיתוק מיתר קול– מיתרי הקול נעים על ידי כיווץ של שרירים, בזמן הפקת קול שרירי המיתרים גורמים לתנועת המיתרים לכיוון קו האמצע ובזנן נשימה השרירים גורמים למיתרי הקול להיפתח. פעילות השרירים תלויה בעצבוב. במצבים שונים כמו לאחר ניתוחי צוואר ובלוטת מגן, כלי דם, עמוד שדרה, לב ובית חזה, נפגע העצבוב של אחד המיתרים ומופיעה צרידות שלעיתים מלווה בהפרעת בליעה.
