פוליפים
פוליפים באף הם למעשה סוג של דלקת גתות הפנים/סינוסים כרונית (CHRONIC RHINOSINUSITIS WITH POLYPS). מחלה זו מאופיינת בשגשוג מוגזם של רירית האף והסינוסים (השכבה המצפה את כל דפנות האף והסינוסים). כתוצאה משגשוג זה נוצרים מעין אשכולות של גושים הממלאים את החללים שבמצב תקין מכילים אוויר.
המקום השכיח ביותר שבו הפוליפים מתחילים לגדול הוא הסינוסים האתמוידליים – תאים שנמצאים בין העיניים. בשלב זה רוב החולים מרגישים רק ירידה בחוש הריח, אם בכלל. לאחר שהפוליפים מערבים את חלל האף מתווספים קשיי נשימה אפית ונזלת. אם הפוליפים חוסמים את פתחי הסינוסים החולה עשוי לסבול מלחץ/כאב בפנים.
בין החוקרים יש חלוקי דעות בדבר סיבת המחלה הזו. קרוב לוודאי ישנם גורמים רבים, חלקם סביבתיים וחלקם קשורים למערכת החיסון. מה שבטוח הוא השילוב בין פוליפים באף ואסתמה. אצל חולים אחדים התקפי קוצר נשימה הם הביטוי הראשון של הופעת הפוליפים באף. יתרה מזאת, מחקרים רבים מעידים שטיפול בפוליפים משפר את המצב הריאתי ולעתים אף "מעלים" את אסתמה. התסמונת המשלבת פוליפים, אסתמה ורגישות יתר לאספירין נקראית Samter’s triad. תסמונת זו דורשת התייחסות מיוחדת מבחינת הטיפול בה.
לא מעט חולים עם פוליפים חיים בדעה ש"אין מה לעשות". להתרשמותי, רבים מהם סובלים מחוסר הבנה של מחלתם בגלל שלא קיבלו הסבר ראוי. מכך נובע גם כשלון של הטיפול, בין אם הוא שמרני או כירורגי.
חשוב להבין שבעיית הפוליפים היא מחלה כרונית, כמו יתר לחץ דם, סכרת וכו. כמשתמע מכך גם הטיפול במחלה זו צריך להיות כרוני. הכוונה היא קודם כל למעקב רפואי מסודר. מהלך המחלה מתאפיין בהחמרות ורגיעות. תפקיד הרופא הוא "להקדים תרופה למכה": לכייל את הטיפול לפי מצב החולה, בעיקר על סמך הממצאים באנדוסקופיה של האף, עוד לפני שהחולה הרגיש בשינוי. עם ניהול כזה של המקרה ניתן בדרך כלל לשלוט במחלה באמצעות תרופות – תרסיסים אפיים ו/או סוגים שונים של תכשירים הניתנים דרך הפה.
כאשר הטיפול השמרני נכשל עולה הצורך בניתוח FESS – ראה "שאלות נפוצות". הניתוח מאפשר "לפתוח דף חדש" במהלך המחלה: לסלק את כל הפוליפים ולפתוח את הסינוסים כך שיהיו מאווררים ונגישים לתרסיסים האפיים. מובן שהניתוח אינו מפסיק את המחלה אך ברוב המקרים משיג שתי מטרות חשובות – משפר באופן מהיר ומשמעותי את איכות החיים ומייעל את הטיפול המקומי שהוא המועדף בבעיית הפוליפים.
