ברוב המצבים הרפואיים אנחנו רגילים לשמוע עצה פשוטה: כדאי להתאמן יותר. ב ME/CFS התמונה מורכבת יותר. כאשר מאמץ גורם ל Post-Exertional Malaise תוכנית פעילות שאינה מתחשבת בתגובה הזאת יכולה לגרום להחמרה.
האם צריך להימנע מכל פעילות? לא בהכרח.
היכולת שונה מאוד בין מטופלים, וגם אצל אותו אדם היא יכולה להשתנות לאורך המחלה. המטרה היא לפעול בתוך גבולות האנרגיה האישיים ולהימנע ככל האפשר מהפעלת מעגל חוזר של PEM.
ומה לגבי Graded Exercise Therapy ?
תוכניות שבהן מעלים את הפעילות בכמות קבועה מראש בלי להתחשב בתסמינים ובגבולות האנרגיה אינן מומלצות כיום על ידי NICE לטיפול ב ME/CFS . גם פעילות גופנית אינה נחשבת "תרופה" שמרפאת את המחלה.
האם אפשר בכל זאת להשתקם?
אצל מטופל שמעוניין ומסוגל להרחיב פעילות, ניתן לבנות תוכנית אישית וגמישה, רצוי עם אנשי מקצוע שמכירים ME/CFS .
הבסיס צריך להיות רמת פעילות שהמטופל מסוגל לשאת בלי החמרה משמעותית, עם התאמות בהתאם לתגובה.
ב־ME/CFS השאלה אינה "כמה פעילות בריאה לאדם ממוצע?" אלא "כמה פעילות האדם הזה מסוגל לבצע כרגע בלי להחמיר את מחלתו?"
קריאה נוספת
ד"ר אורית ג'ורג'י הכהן
מומחית לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית . רופאה בכירה במרכז הרפואי כרמל.
המידע מיועד להסבר כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי.