שאלות ותשובות בתחום רפואת הקול
1.ש. מה גורם לצרידות?
1.ת. צרידות עלולה להיגרם על ידי מספר רב של מחלות. דלקות, כמו דלקת וירלית הקשורה למחלה של דרכי הנשימה העליונות. ממצא על מיתרי הקול כמו יבלות או ציסטה, פוליפ או גידול יגרמו לשינוי תפקוד ורטט המיתרים ולצרידות. צרידות יכולה להיגרם גם על ידי הפרעה נוירולוגית- עצבית, במיתרי הקול, כמו בשיתוק מיתר קול או מחלת פרקינסון או דיספוניה ספסמודית. בנוסף צרידות עלולה להיגרם גם על ידי תפקוד לא נכון של הגרון על אף שמיתרי הקול נראים תקינים. חשוב להדגיש שצרידות הנמשכת מעבר לשבועיים מחייבת בדיקת מיתרי הקול על ידי רופא אא"ג מומחה.
2.ש. כיצד מתבצע ניתוח של מיתרי הקול?
2.ת. מרבית הניתוחים במיתרי הקול מתבצעים ללא חתך חיצוני, בגישה דרך הפה, המאפשרת הסתכלות ישירה על מיתרי הקול – לרינגוסקופיה ישירה. בניתוח מוכנס צינור מתכתי לחלל הפה, דרכו ניתן לצפות במיתרי הקול בעזרת מיקרוסקופ. תוך כדי הסתכלות בהגדלת המיקרוסקופ ובעזרת מכשירים עדינים המיועדים לטיפול במיתרי הקול או בעזרת מכשור לייזר מושלמת הפעולה הניתוחית.
3.ש. מה הן יבלות על מיתרי הקול?
3.ת. יבלות על מיתרי הקול (נקראות גם יבלות הזמרים – Singers Nodes), נוצרות בעקבות תפקוד קולי לא תקין, מרובה ומאומץ. יבלות מופיעות לעיתים קרובות במשתמשי קול מקצועיים כמו מורים/ות זמרים/ות אך ניתן לאבחן יבלות על מיתרי הקול בילדים כבר מגיל הגן ואף מוקדם מכך. במרבית המקרים ניתן לטפל ביבלות על מיתרי הקול על ידי שינוי בהרגלי הפקת הקול ושמירה על כללי גיהות-היגיינה של הקול. כלומר, במרבית המקרים טיפול קול על ידי קליני תקשורת הוא הטיפול המתאים ואין צורך בניתוח של מיתרי הקול. רק במקרים נדירים בהן היבלות נוקשות במיוחד ואין שיפור לאחר טיפול שמרני ממושך, יש מקום להתערבות כירורגית.
4.ש. מהי צרידות?
4.ת. שינוי באיכות הקול נחשב לצרידות. לצרידות יכולים להיות מספר מאפיינים אשר לעיתים קשורים לגורם לצרידות. לדוגמא נשיפתיות Breathiness עלולה להיגרם מנגעים הגורמים להפרעה בסגר במיתרים בזמן הפקת קול ובכך ל"בריחת אויר" בזמן דיבור. חספוס, Roughness עלול להיגרם לדוגמא, על ידי ציסטה במיתר הקול. הקול יכול להישמע מאומץ או חלש או אף בעוצמה חזקה מידי ובגובה טון לא תואם את מינו וגילו של הדובר. מאזינים מיומנים כמו רופא אא"ג וקלינאי תקשורת מומחים בתחום הקול קובעים בעזרת מדרגים מקובלים את מידת הצרידות ומאפייניה.
5.ש. בהופעת צרידות מתי צריך להיבדק על ידי מומחה אא"ג?
5.ת. יש לפנות לבדיקת מומחה אא"ג במקרה וצרידות נמשכת מעל ל 2 שבועות. בנוסף, במידה ולא קדמה לצרידות שפעת או התקררות וכן במידה וקיים במקביל לצרידות גם שיעול עם כיח דמי. מקרים נוספים המצריכים בדיקת רופא אא"ג הם צרידות המלווה בכאב בדיבור או בבליעה או קושי בבליעה וכמובן אם הצרידות מלווה בקשיי נשימה. בדיקת אא"ג הכרחית במידה ובמקביל לצרידות הופיע גוש או נפיחות בצוואר. הערכת הקול ומיתרי הקול על ידי רופא אא"ג מומחה בתחום מומלצת גם במשתמשי קול מקצועי השמים לב לשינוי במנעד או ביכולות השירה וכל מי שהשינוי באיכות קולו פוגמת באיכות חייו.
6.ש. מהי בדיקת סטרובוסקופיה של מיתרי הקול?
6.ת. בדיקת סטרובוסקופיה של מיתרי הקול היא בדיקה המתבצעת בעזרת מכשיר אופטי-אנדסוקופ ומצלמה המאפשרת חזיון וצילום של הגרון ומיתרי הקול תוך הדמית רטט המיתרים באופן איטי.
מאחר ומיתרי הקול רוטטים במהירות גבוהה מאד שאינה ניתנת לזיהוי על ידי העין האנושית, פותחה שיטה שבה תוך כי צילום המיתרים המכשיר דוגם ומקרין רק חלק מתמונות הרטט המהיר באופן כזה שעל המסך מתקבל גל רטט איטי של המיתרים. הבדיקה חשובה לזיהוי של ממצאים עדינים כמו צלקות על מיתרי הקול. בדיקת הסטרובוסקופיה יכולה להתבצע בעזרת אנדוסקופ גמיש המוחדר בעדינות דרך חלל האף וגול בעדינות לאזור שמעל הגרון ומיתרי הקול או בעזרת אנדוסקופ קשיח, דרך חלל הפה.
בדיקת הסטרובוסקופיה של הגרון והמיתרים מקובלת כבדיקה עדיפה לבירור צרידות ונגעים על מיתרי הקול.
