השקד השלישי, או אדנואיד, נמצא מאחורי האף ולכן אי אפשר לראות אותו כשפותחים את הפה.
אצל ילדים הוא יכול להיות גדול – וזה כשלעצמו אינו מחלה.
השאלה היא האם הוא חוסם את מעבר האוויר או גורם לבעיה אחרת.
ילד עם שקד שלישי משמעותי יכול לנשום דרך הפה, לנחור, לישון בפה פתוח ולהישמע "סתום" גם כשאינו מצונן.
לעיתים ההורים מתארים שינה לא שקטה, יקיצות או הפסקות נשימה.
השקד השלישי נמצא גם בסמוך לפתחי החצוצרות שמאווררות את האוזן התיכונה, ולכן בחלק מהילדים קיימים במקביל נוזלים באוזניים ובעיות שמיעה.
איך בודקים?
האבחנה מתחילה בסיפור ובהסתכלות על דפוס הנשימה והשינה.
במקרים המתאימים ניתן להעריך את אזור השקד השלישי באמצעות אנדוסקופיה של האף או באמצעים נוספים.
אבל גודל השקד השלישי לבדו אינו הסיבה לניתוח.
מתי שוקלים להסיר אותו?
כאשר קיימת חסימה משמעותית של האף, נשימת פה ונחירות מתמשכות, הפרעת נשימה בשינה או בעיות אחרות הקשורות לשקד השלישי, ניתן לשקול אדנואידקטומיה.
לעיתים הניתוח מבוצע יחד עם ניתוח שקדים או כפתורים, אך לא כל ילד זקוק לכל שלושת הניתוחים.
לא מטפלים בצילום של שקד שלישי גדול – מטפלים בילד ובבעיה שהשקד השלישי גורם לו.
קריאה נוספת
ד"ר אושרי וסרצוג
מומחה לניתוחי אא"ג ילדים. מנהל היחידה לאא"ג ילדים במרכז הרפואי דנה -איכילוב
פרופ' ארי דירוא
מומחה לניתוחי אא"ג ילדים. לשעבר מנהל היחידה לאא"ג ילדים במרכז הרפואי דנה-איכילוב
המידע מיועד להסבר כללי ואינו מחליף בדיקה רפואית.