ירידה כרונית בחוש הריח
חשוב להדגים שהמידע המובא כאן מתייחס לבעיה כרונית ולא לירידה זמנית בחוש הריח כמו זו שכל אחד מאיתנו חווה בעת הצטננות.
חוש ריח משחק תפקיד ביצירת תיאבון, בבחירה ובצריכת מזון מהסיבות הבאות. ראשית, לדעת החוקרים הוא אחראי על 80 אחוז מתוך גוונים של טעם – הרי חיישני הלשון מסוגלים להרגיש רק טעמים בסיסיים: חמוץ, מתוק, מלוח ומר. שנית, חוש הריח מכין את הגוף לעיכול המזון על ידי הפעלת בלוטות רוק, קיבה, לבלב ומעיים. שלישית, הוא מאפשר לנו לזהות להבדיל בין מזונות לנוכח תנודות בצרכים התזונתיים.
לחוש הריח התקין דרושה שלמות של כל המסלול העצבי אשר מתחיל מתאי קולטן בחלל האף ומסתיים בקליפת המוח. מכך סיבות להפרעה בחוש הריח הן:
- חסימה מכנית של זרימת אוויר דרך אזור ההרחה באף (על ידי רירית גדושה, מחיצה סוטה או פוליפים)
- חבלה ,ניתוח או קרינה באזור אף
- זעזוע או ניתוח מוח
- רעלים המשפיעים על מערכת ההרחה (חומרים נשאפים, תרופות,אי ספיקת כליות וכבד)
- מחלות ניווניות (טרשת נפוצה, אלצהיימר, פרקינסון)
בחלק מהמקרים סיבת אובדן חוש הריח נשארת לא ידועה. אחד התרחישים האופייניים הוא ירידה כרונית בחוש הריח לאחר הצטננות – שכיח יותר בקרב נשים בגיל המעבר.
לאבחון ירידה בחוש הריח דרושה בדיקת רופא אף אוזן גרון כולל אנדוסקופיה של האף, ולעתים גם בירור נוירולוגי. באם הסיבה היא חסימתית, טיפול תרופתי או ניתוחי עשוי לשפר את המצב.
