דלקת של האוזן התיכונה
האוזן התיכונה היא אותו חלק של האוזן הנמצא מעבר לעור התוף. זהו למעשה חלל של אוויר המקושר ישירות ללוע האפי. האוזן התיכונה מקושרת גם לחללי האוויר הנמצאים בעצם המסטואיד, הניתנת למישוש מיד מאחורי האפרכסת. הקישורים הללו מהווים קרקע פורייה למחלות, כאשר מחלות של אזור אחד משפיעות על אזורים הסמוכים לו. למשל, במקרים בהם קיימת נזלת באף ניתן למצוא, פעמים רבות, גם נוזלים באוזניים. דוגמא נוספת היא מסטואידטיס אשר בה דלקת חדה באוזן התיכונה יכולה להסתבך לדלקת חדה של תאי המסטואיד.
מבדילים בין דלקת חדה (אקוטית) לבין דלקת מתמשכת (כרונית). דלקת חדה של האוזן התיכונה נגרמת מזיהום חיידקי של האוזן התיכונה. פעמים רבות הדלקת היא סיבוך של מחלה וירלית הגורמת לנזלת. הביטוי של הדלקת הוא כאב באוזן, פעמים רבות מלווה חום והרגשה כללית רעה. הכאב נוטה להתגבר בלילה. הביטוי בילדים קטנים ובתינוקות הוא אי שקט. יתכנו הקאות ושלשולים. ישנם ילדים אשר סובלים מדלקות חוזרות המוגדרות כ- 3 דלקות ומעלה בתקופה של 6 חודשים, או 4 ומעלה בתקופה של שנה.
רוב דלקות האוזניים החדות חולפות ללא טיפול. לנוכח זאת ממליצים איגוד רופאי אף-אוזן-גרון, איגוד רופאי הילדים ואיגוד רופאי המשפחה לא לטפל טיפול אנטיביוטי בכל המקרים. הנטייה כיום היא לעקוב אחר הילד, תוך מתן מורידי חום ומשככי כאב. במידה ותוך 48 שעות אין הטבה, או כאשר חלה החמרה תוך כדי, אזי מתחילים בטיפול אנטיביוטי.
במקרים של דלקות חוזרות מרובות ניתן להחדיר צינוריות איוורור (ניתוח כפתורים). ניתוח זה מסייע בהפחתת הסבל מן הדלקת אך לא תמיד יש בו כדי למנוע אותה.
דלקת מתמשכת של האוזן התיכונה יכולה להיות תוצאה של דלקות חדות חוזרות, או לנבוע מבעיה ראשונית. פעמים רבות הגורם הוא אי-ספיקה של הצינור המחבר בין האוזן ללוע האפי ("חצוצרת האוזן"). הביטוי הוא בדרך כלל היווצרות חור בעור התוף, לעיתים מלווה בהפרשה מוגלתית. בחלק מהמקרים נגרם נזק לאחת או יותר מעצמות השמע הקטנות שבאוזן התיכונה, ואז נוצר גם ליקוי בשמיעה. את החור בעור התוף, וכן את הנזק לעצמות השמע, ניתן לתקן בניתוח, על פי רוב בגישה דרך תעלת האוזן או דרך חתך קטן בקפל שמאחורי האפרכסת.
סיבוך של דלקת כרונית של האוזן התיכונה הוא היווצרות כולסטאטומה. זהו תהליך דלקתי מתמשך באוזן הגורם לעיכול והרס של מבני האוזן. הטיפול היחיד האפשרי הוא סילוק פיזי של המחלה, בדרך כלל בניתוח.
בשנים האחרונות חלה התפתחות משמעותית בגישה לניתוחי האוזן לסילוק כולסטאטומה (ניתוח מסטואידקטומיה), וכיום קיימים האמצעים המאפשרים לסלק בבטחה את המחלה מצד אחד, ומצד שני לשמר את מבנה ותפקוד האוזן. אחד מהאמצעים הללו הוא אנדוסקופ האוזניים. בנוסף, הדמית ה- MRI מאפשרת מעקב בטוח יחסית אחר המנותחים. יש לזכור כי לאחר ניתוח אוזן דרוש מעקב ארוך טווח על מנת לזהות הישנות המחלה או הופעת סיבוכים.
