צרידות בילדים – סיבות
ילדים רבים נשמעים צרודים, לעיתים זוהי צרידות לסירוגים-באב וחולפת ולעיתים הצרידות קבועה.
במקרים מסוימים ההורים עצמם מודעים לצרידות אולם לעיתים ההורים שרגילים למאפיני הקול של ילדיהם זמן רב, אינם מודעים לצרידות וגורמים נוספים כגון גננת או מורה מעירים את תשובת ליבו של ההורה לצרידות של הילד.
ראשית חשוב לציין שצרידות בילדים במרבית המקרים אינה מסוכנת. עם זאת ראוי לבדוק מהו הגורם לצרידות ובמידת הצורך לטפל. במיוחד בילדים בהם הצרידות קבועה ואינה חולפת תוף מספר ימים-עד שבועייים.
קיימים בספרות ברפואית מחקרים רבים העוסקים בצרידות בילדים וברובם הסיבה העקרית לצרידות בילדים היא יבלות על מיתרי הקל הנובעות משימוש מאומץ ( בכי מאומץ, צעקות, צרחות, דיבור מרובה ובקול רם)
היבלות הן מעין פצעים קטנים על מיתרי הקול והם גורמים לכך שמיתרי הקול לא יסגרו טוב ולא ירטטו כראוי בזמן הפקת הקול. הטיפול המקובל ביבלות הוא טיפול קול- טיפול קול מתבצע על ידי קלינאי/ת תקשורת והוא כולל הדרכה לשימוש נכון במיתרי הקול. הצלחה של טיפול קול תתבטא בהקטנה הדרגתית של היבלות עד להיעלמותן.
בעבר בוצעו טיפולי קול בילדים מגיל 10 לערך מאחר והטיפול מצריך שתוף פעולה המתאפשר בילדי בוגרים. כיום בהתאם לבגרות ולאופיו של הילד וכמובן לשיקול דעתו של המטפל, ניתן להתחיל טיפולי קול גם בילדים צעירים יותר.
חושב לציין שבכדי לקבוע שהסיבה לצרידות היא אמנם יבלות על מיתרי הקול יש קודם כל לבדוק את הגרון והמיתרים.
בדיקת מיתרי הקול מתבצעת בעזרת אנדוסקופ- זהו מכשיר אופטי המאפשר הסתכלות לגרון וצפייה במיתרי הקול. המכשור והגישה לבדיקה צריכים להית מותאמים לגילו וליכולות של הילד לשיתוף פעולה שלו. יש חשיבות גדולה לאווירה נינוחה מרגיעה בכדי שהבדיקה תעבור בקלות ובמהירות.
מלבד יבלות, שהן הממצא השכיח על מיתרי הקול בילדים, קימים ממצאים נוספים נדירים יותר כמו ציסטה או פוליפ או שגשוג של רירית המיתרים בעקבות מחלה וירלית של המיתרים והגרון.
ממצאים כאלו מצריכים לרוב התערבות כירורגית.
