נזלת שלא עוברת, התעטשויות, גרד בעיניים, שיעול, פריחה או תגובה למזון יכולים לעורר חשד לאלרגיה.
אבל לא כל נזלת היא אלרגית, לא כל פריחה נגרמת מאלרגיה – וגם בדיקת אלרגיה חיובית אינה תמיד אומרת שהחומר שנמצא בבדיקה הוא הגורם לתסמינים.
לכן השאלה הראשונה היא לא רק "למה אני אלרגי?" אלא "האם התסמינים שלי באמת נגרמים מאלרגיה?"
מהי אלרגיה?
אלרגיה היא תגובה של מערכת החיסון לחומר שבדרך כלל אינו מסוכן. החומר המעורר את התגובה נקרא אלרגן. אבקנים, קרדית אבק הבית, בעלי חיים, מזונות ותרופות הם דוגמאות לחומרים שיכולים לגרום לתגובה אלרגית אצל אנשים מסוימים.
איך מאבחנים?
האבחנה מתחילה בסיפור. מתי מופיעים התסמינים? האם הם עונתיים? האם הם מופיעים בבית, ליד בעל חיים, לאחר מזון מסוים או בעקבות תרופה? בהתאם לסיפור ניתן לבצע תבחיני עור או בדיקות דם לנוגדני IgE ספציפיים.
אבל הבדיקה אינה עומדת בפני עצמה. צריך לחבר בין תוצאת הבדיקה לבין מה שקורה למטופל בפועל.
איך מטפלים?
הטיפול תלוי בסוג האלרגיה ובחומרתה. לעיתים ניתן להפחית חשיפה לאלרגן. במצבים אחרים משתמשים בתרופות כמו אנטיהיסטמינים, תרסיסים לאף או טיפולים נוספים.
בחלק מהאלרגיות הנשימתיות ניתן לשקול אימונותרפיה – טיפול שמטרתו לשנות בהדרגה את תגובת מערכת החיסון לאלרגן.
ומה לגבי תגובות למזון או לתרופות?
כאן האבחנה חשובה במיוחד.
הימנעות ממזון שאינו באמת גורם לאלרגיה או נשיאת אבחנה שגויה של "אלרגיה לפניצילין" יכולות להשפיע על הטיפול הרפואי ועל איכות החיים במשך שנים.
ברפואת אלרגיה לא מטפלים בתוצאת בדיקה. מחברים בין הסיפור, החשיפה והבדיקות כדי להבין אם קיימת אלרגיה ומה באמת גורם לה.
מאמרים בנושא
ד"ר אורית ג'ורג'י הכהן
מומחית לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית . רופאה בכירה במרכז הרפואי כרמל.
המידע מיועד להסבר כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי.