נקב בעור התוף יכול להופיע לאחר דלקת, חבלה, שינוי לחץ או כחלק ממחלת אוזן כרונית.
חלק מהנקבים נסגרים מעצמם. אחרים נשארים לאורך זמן.
לכן גילוי של נקב אינו אומר מיד שצריך ניתוח.
מה הבעיה בנקב?
עור התוף משתתף בהעברת הקול וגם מפריד בין תעלת האוזן לבין האוזן התיכונה.
כאשר קיים נקב, יכולה להיות ירידה בשמיעה ולעיתים נטייה להפרשות ולזיהומים, במיוחד לאחר חדירת מים.
אבל לא כל נקב גורם לאותה הפרעה.
מתי אפשר להמתין?
נקב חדש, במיוחד לאחר חבלה או דלקת חריפה, יכול לעיתים להיסגר ללא ניתוח.
לכן במקרים מתאימים מאפשרים לעור התוף זמן להחלים ועוקבים.
ומתי שוקלים ניתוח?
כאשר הנקב נשאר לאורך זמן, גורם לזיהומים חוזרים או לירידה משמעותית בשמיעה, ניתן לשקול טימפנופלסטיקה – ניתוח לתיקון עור התוף.
לפני הניתוח חשוב לבדוק גם את מצב האוזן התיכונה ואת עצמות השמע.
אם קיימת מחלה נוספת, ייתכן שיהיה צורך לטפל גם בה.
האם סגירת הנקב תחזיר את השמיעה?
לא תמיד באופן מלא.
אם הירידה בשמיעה נגרמת בעיקר מהנקב, סגירתו יכולה לשפר את הולכת הקול.
אבל אם קיימת גם פגיעה בעצמות השמע או באוזן הפנימית, התוצאה השמיעתית תלויה גם בהן.
לכן מטרת הניתוח אינה רק "לסגור חור".
המטרה היא ליצור עור תוף שלם ואוזן יציבה, ובמידת האפשר גם לשפר את השמיעה.
קריאה נוספת
ד"ר ישגב שפירא
מומחה לניתוחי אוזניים ובסיס הגולגולת הצידי. סגן מנהל מחלקה ומנהל היחידה האוטולוגית במרכז הרפואי שיבא
המידע מיועד להסבר כללי ואינו מחליף בדיקה רפואית.