כולסטאטומה אינה "שעווה שנתקעה באוזן" וגם אינה גידול סרטני.
מדובר בהצטברות לא תקינה של רקמת עור בתוך האוזן התיכונה או חללי העצם שמאחוריה.
הבעיה היא שהרקמה יכולה להמשיך לגדול בהדרגה ולפגוע במבנים סמוכים.
לכן גם כאשר הכאב אינו משמעותי, כולסטאטומה היא מחלה שדורשת התייחסות.
איך היא מתבטאת?
אחד הסימנים השכיחים הוא הפרשה חוזרת או ממושכת מהאוזן, לעיתים עם ריח לא נעים.
יכולה להופיע גם ירידה בשמיעה.
בחלק מהמקרים המחלה מתגלה בבדיקה עוד לפני שהמטופל מרגיש שמשהו משמעותי השתנה.
למה היא יכולה לפגוע בשמיעה?
כולסטאטומה יכולה לפגוע בעור התוף ובעצמות השמע הזעירות שמעבירות את הקול.
במחלה מתקדמת היא עלולה לערב גם מבנים נוספים באוזן.
זו הסיבה שהטיפול אינו נועד רק לעצור הפרשות.
איך מאבחנים?
האבחנה מתחילה בבדיקה יסודית של האוזן.
בדיקת שמיעה עוזרת להעריך את הפגיעה התפקודית.
לעיתים יש צורך ב־CT של העצם הטמפורלית ובמקרים המתאימים גם ב־MRI ייעודי.
האם תמיד צריך ניתוח?
במרבית מקרי הכולסטאטומה הנרכשת המשמעותית, הטיפול המרכזי הוא ניתוחי.
מטרת הניתוח היא להסיר את המחלה וליצור אוזן בטוחה שניתן לעקוב אחריה לאורך זמן.
כאשר הדבר אפשרי, מנסים גם לשמר או לשחזר את מנגנון השמיעה.
גם לאחר ניתוח יש חשיבות למעקב, משום שבחלק מהמקרים המחלה יכולה להישאר או לחזור.
בכולסטאטומה המטרה הראשונה היא אוזן בטוחה. שיקום השמיעה חשוב – אבל הוא מגיע יחד עם השליטה במחלה.
קריאה נוספת
ד"ר ישגב שפירא
מומחה לניתוחי אוזניים ובסיס הגולגולת הצידי. סגן מנהל מחלקה ומנהל היחידה האוטולוגית במרכז הרפואי שיבא
המידע מיועד להסבר כללי ואינו מחליף בדיקה רפואית.