כאשר נקב בעור התוף של ילד אינו נסגר מעצמו, ההורים שואלים לעיתים אם צריך לחכות עד שהילד יהיה גדול יותר.
אין גיל אחד שמתאים לכל הילדים.
ההחלטה תלויה במצב האוזן, בשמיעה, בזיהומים, בגודל ובמיקום הנקב ובמצב האוזן השנייה.
למה בכלל לסגור את הנקב?
המטרה היא ליצור עור תוף שלם ולהגן על האוזן התיכונה.
סגירת הנקב יכולה להפחית נטייה להפרשות וזיהומים ולאפשר לילד פעילות רגילה יותר ללא חשש קבוע מחדירת מים.
במקרים המתאימים היא יכולה גם לשפר את השמיעה.
כיצד מתבצע הניתוח?
קיימות מספר טכניקות לתיקון עור התוף.
בנקבים מסוימים ניתן לבצע תיקון מוגבל יחסית, ובאחרים נדרשת טימפנופלסטיקה באמצעות רקמה של הילד.
הגישה נבחרת לפי הנקב והאנטומיה של האוזן.
האם השמיעה תמיד משתפרת?
לא בהכרח.
אם הנקב הוא הגורם העיקרי לירידה בשמיעה, סגירתו יכולה לשפר את הולכת הקול.
אם קיימת גם בעיה בעצמות השמע או באוזן הפנימית, התוצאה תלויה גם בהן.
המטרה אינה רק לסגור נקב – אלא ליצור לילד אוזן בריאה, יציבה ושומעת ככל האפשר לאורך שנים.
קריאה נוספת
ד"ר אושרי וסרצוג
מומחה לניתוחי אא"ג ילדים. מנהל היחידה לאא"ג ילדים במרכז הרפואי דנה -איכילוב
פרופ' ארי דירוא
מומחה לניתוחי אא"ג ילדים. לשעבר מנהל היחידה לאא"ג ילדים במרכז הרפואי דנה-איכילוב
המידע מיועד להסבר כללי ואינו מחליף בדיקה רפואית.