כמעט לאף אחד מאיתנו אין מחיצת אף ישרה לחלוטין. לכן עצם העובדה שבבדיקה או ב־CT רואים "סטיית מחיצה" אינה אומרת שצריך לנתח.
השאלה החשובה הרבה יותר היא: האם המחיצה באמת מפריעה לנשימה?
מחיצת האף מפרידה בין שני צדי האף. כאשר היא סוטה בצורה משמעותית, היא יכולה להצר את מעבר האוויר ולגרום לתחושה קבועה של חסימה, לעיתים בעיקר בצד אחד.
אבל הנשימה דרך האף תלויה ביותר ממבנה אחד.
ריניטיס, קונכיות מוגדלות או בעיה בשסתום האף יכולות לגרום לתחושה דומה. אצל מטופלים רבים קיימים כמה גורמים יחד. לכן חשוב לזהות לפני הניתוח מה באמת גורם לחסימה.
גם המיקום של סטיית המחיצה חשוב. סטייה באזור צר וקדמי של האף יכולה להיות משמעותית מאוד לנשימה, בעוד שסטייה שנראית מרשימה בצילום במקום אחר יכולה כמעט שלא להפריע.
הקונכיות הן חלק נוסף מהתמונה. לעיתים הקונכייה בצד שמול הסטייה גדלה עם השנים ותורמת גם היא לחסימה. במקרים כאלה ניתן לשלב את תיקון המחיצה עם הקטנה מבוקרת של הקונכיות, תוך שמירה ככל האפשר על תפקידן הטבעי.
כאשר סטיית המחיצה אכן גורמת לחסימה משמעותית, ניתן לבצע Septoplasty – ניתוח לתיקון מחיצת האף.
הניתוח מתבצע בדרך כלל דרך הנחיריים, ללא חתך חיצוני. במהלכו מתקנים באופן מבוקר את חלקי הסחוס והעצם שמפריעים למעבר האוויר, תוך שמירה על התמיכה של האף.
המטרה אינה להגיע למחיצה שנראית "מושלמת" בצילום.
המטרה היא לנשום טוב יותר.
אצל מטופל שנבחר נכון לניתוח ניתן לצפות לשיפור משמעותי בנשימה. עם זאת, אם קיימת גם ריניטיס, בעיה בשסתום האף או גורם נוסף, ייתכן שיהיה צורך להמשיך לטפל גם בהם.
לכן מבחינתי, ההחלטה על ניתוח אינה מתחילה בשאלה "כמה המחיצה עקומה?", אלא בשאלה "מה גורם למטופל לא לנשום?"
ד"ר אילן קורן
מומחה למחלות וניתוחי אף וסינוסים ( רינולוגיה ) וסיבוכי שיניים. מנהל רפואי בקבוצת עתיד מדיקל .
המידע מיועד להסבר כללי ואינו מחליף בדיקה רפואית.