אחת הבעיות בסינוסיטיס ממקור דנטלי היא שלפעמים כל מומחה רואה רק חצי מהתמונה.
רופא אא"ג רואה את הסינוס. רופא השיניים רואה את השיניים והשתלים. אבל כדי לקבוע שהשן באמת גורמת לסינוסיטיס צריך לחבר בין שתי המערכות.
אין בדיקה אחת שמאבחנת ODS לבדה.
אנדוסקופיה של האף מאפשרת לראות האם קיימים סימנים של דלקת פעילה, כמו הפרשה מוגלתית או בצקת באזור הניקוז של הסינוסים.
CT של הסינוסים מראה את היקף המחלה: האם רק הסינוס המקסילרי מעורב, האם המחלה התפשטה לסינוסים נוספים ומה מצב דרכי הניקוז.
CBCT נותן בדרך כלל מידע מפורט יותר על השיניים, השתלים, העצם והיחסים ביניהם לבין רצפת הסינוס.
לא תמיד צריך את כל הבדיקות, והן אינן מחליפות זו את זו. כל אחת עונה על שאלה אחרת.
יש גם שתי טעויות שכיחות שכדאי להכיר.
הראשונה היא לראות עיבוי של רירית הסינוס ליד שן ולהחליט מיד שיש סינוסיטיס ממקור דנטלי.
עיבוי רירית לבדו אינו ODS.
השנייה היא לראות שתל שחודר מעט לתוך הסינוס ולהניח שהוא גורם למחלה.
גם מיקום השתל לבדו אינו מוכיח קשר סיבתי.
מצד שני, CT יכול להראות סינוסיטיס משמעותית מבלי שהמקור הדנטלי העדין יהיה ברור בו. במצב כזה בדיקה דנטלית ממוקדת ולעיתים CBCT יכולות להשלים את התמונה.
גם ההפך אפשרי: ניתן למצוא בעיה בשן הסמוכה לסינוס בלי שהיא גורמת בפועל למחלה פעילה בסינוס.
לכן אבחון נכון של ODS דורש הוכחה של שני מרכיבים:
יש מחלה בסינוס – ויש מקור דנטלי שמתאים לה.
רק לאחר שחיברנו בין השניים נכון להחליט מה צריך לטפל קודם ובאיזו דרך.
ד"ר אילן קורן
מומחה למחלות וניתוחי אף וסינוסים ( רינולוגיה ) וסיבוכי שיניים ( משולב עם כירורגית פה ולסת ) . מנהל רפואי בקבוצת עתיד מדיקל .
המידע מיועד להסבר כללי ואינו מחליף בדיקה רפואית.