"קשרית בבלוטת התריס" היא אחת התשובות שיכולות לגרום למטופל לדאגה מידית. בפועל, קשריות בבלוטת התריס שכיחות מאוד ורובן שפירות.
לכן כשמתגלה קשרית, לא מתחילים מהשאלה "מתי מנתחים" ? אלא מהשאלה "מה בדיוק מצאנו?"
לעיתים הקשרית מתגלה במקרה באולטרסאונד או CT שבוצע מסיבה אחרת. במקרים אחרים המטופל מרגיש גוש בצוואר, לחץ או הפרעה בבליעה.
השלב הראשון הוא בדרך כלל אולטרסאונד איכותי של בלוטת התריס והצוואר.
האולטרסאונד בודק את גודל הקשרית, אבל הגודל הוא רק חלק מהתמונה. מסתכלים גם על המבנה שלה, הגבולות, הצורה ומאפיינים נוספים שיכולים לעזור להעריך את רמת החשד.
בהתאם למכלול הממצאים מחליטים אם ניתן להסתפק במעקב או שיש צורך ב FNA .
מהו FNA ?
FNA הוא ניקור במחט דקה שמבוצע בדרך כלל בהכוונת אולטרסאונד.
לוקחים מספר קטן של תאים מהקשרית ושולחים אותם לבדיקה.
המטרה אינה "להוציא את הקשרית", אלא לקבל מידע שיעזור להחליט אם היא שפירה, חשודה או דורשת בירור נוסף.
ואם התוצאה שפירה?
במקרים רבים אפשר פשוט לעקוב. המעקב יכול לכלול בדיקה ואולטרסאונד חוזר בהתאם למאפייני הקשרית.
אבל גם קשרית שפירה יכולה לפעמים לגדול ולהפריע.
אם היא יוצרת לחץ, קושי בבליעה, תחושה של גוש בצוואר או הפרעה אסתטית, ניתן לשקול טיפול גם כאשר אין חשד לממאירות.
בהתאם למקרה, האפשרויות יכולות לכלול ניתוח או טיפול זעיר־פולשני כמו RFA .
ואם התוצאה אינה חד־משמעית?
לא כל FNA נותן תשובה פשוטה של "שפיר" או "ממאיר".
קיימות תוצאות ביניים שבהן צריך לחבר בין הציטולוגיה, האולטרסאונד ונתונים נוספים. לעיתים נכון לחזור על הבדיקה, לבצע בירור נוסף או לשקול ניתוח.
זו בדיוק הסיבה שלא כדאי לקבל החלטה על סמך שורה אחת בדו"ח.
לא מטפלים בתוצאת האולטרסאונד ולא במספר של Bethesda – מטפלים באדם ובמכלול הממצאים שלו.
קריאה נוספת
ד"ר נעמי רבינוביץ
מומחית לניתוחי ראש וצוואר. מנתחת בכירה במרכז הרפואי שיבא. עוסקת באבחון ובטיפול במחלות בלוטת התריס, יותרת התריס, בלוטות הרוק וגידולי ראש וצוואר, לרבות טיפול ניתוחי ובמקרים מתאימים טיפולים זעיר־פולשניים.
המידע מיועד להסבר כללי ואינו מחליף בדיקה רפואית.