מצאו קשרית בבלוטת התריס – האם צריך להוציא אותה? ברוב המקרים התשובה אינה נקבעת לפי הגודל בלבד.
ניתוח נשקל כאשר קיים חשד משמעותי לממאירות או ממאירות מוכחת, כאשר קשרית גדולה גורמת לתסמינים, ובמצבים נוספים שבהם המשך המעקב אינו האפשרות המתאימה.
וגם כשצריך לנתח, עולה שאלה נוספת:
האם צריך להסיר את כל בלוטת התריס?
לא תמיד.
כריתת אונה או כריתה מלאה?
בלוטת התריס מורכבת משתי אונות.
בחלק מהמקרים ניתן לבצע Lobectomy – כריתה של האונה שבה נמצא הממצא, ולהשאיר את האונה השנייה. במצבים אחרים יש הצדקה לכריתה מלאה של בלוטת התריס.
ההחלטה תלויה באבחנה, בגודל ובמאפייני הממצא, בממצאים באונה השנייה ולעיתים גם בבלוטות הלימפה בצוואר.
המטרה היא לבצע את היקף הניתוח שמתאים למחלה – לא יותר ולא פחות.
מה חשוב לשמור במהלך הניתוח?
מאחורי בלוטת התריס עוברים עצבים האחראים על תנועת מיתרי הקול.
בסמוך אליה נמצאות גם בלוטות יותרת התריס – הפאראתירואיד – שתפקידן חשוב בוויסות הסידן בגוף.
לכן במהלך הניתוח קיימת חשיבות לזיהוי המבנים האלה ולשמירה עליהם ככל שניתן.
האם הקול משתנה אחרי ניתוח?
צרידות זמנית יכולה להופיע לאחר ניתוח מסיבות שונות, ולא כל שינוי בקול מעיד על פגיעה בעצב.
פגיעה בעצב של מיתר הקול היא סיבוך מוכר של ניתוחי בלוטת התריס, אך אינה התוצאה הצפויה של הניתוח.
כאשר קיימת צרידות משמעותית או מתמשכת, ניתן לבדוק את תנועת מיתרי הקול.
האם צריך לקחת הורמון אחרי הניתוח?
לאחר כריתה מלאה יש צורך בטיפול חלופי בהורמון בלוטת התריס.
לאחר כריתת אונה, חלק מהמטופלים יכולים להמשיך עם פעילות מספקת של האונה שנותרה, בעוד שאחרים יזדקקו לטיפול הורמונלי.
ומה אם הקשרית שפירה?
לא כל קשרית שפירה שגדלה או מפריעה חייבת להוביל לניתוח.
אצל מטופלים מתאימים ניתן לשקול גם RFA , שמטרתו להקטין את הקשרית בלי להסיר את בלוטת התריס.
לכן עוד לפני שמחליטים איך לנתח, כדאי לשאול:
האם בכלל צריך ניתוח – ואם כן, מהו הניתוח הנכון?
קריאה נוספת
ד"ר נעמי רבינוביץ
מומחית לניתוחי ראש וצוואר. מנתחת בכירה במרכז הרפואי שיבא. עוסקת באבחון ובטיפול במחלות בלוטת התריס, יותרת התריס, בלוטות הרוק וגידולי ראש וצוואר, לרבות טיפול ניתוחי ובמקרים מתאימים טיפולים זעיר־פולשניים.
המידע מיועד להסבר כללי ואינו מחליף בדיקה רפואית.