"כפתורים" הם צינוריות אוורור זעירות שמכניסים לעור התוף כדי לאוורר את האוזן התיכונה.
זהו ניתוח שכיח מאוד בילדים, אבל עצם העובדה שיש נוזלים באוזניים אינה אומרת בהכרח שצריך לבצע אותו.
למה מכניסים כפתורים?
אחת הסיבות המרכזיות היא נוזלים ממושכים באוזן התיכונה המלווים בירידה בשמיעה.
סיבה אחרת יכולה להיות דלקות אוזניים חוזרות במצבים המתאימים.
הצינורית מאפשרת לאוויר להיכנס לאוזן התיכונה ועוקפת זמנית את בעיית האוורור הטבעית.
כמה זמן הכפתור נשאר?
ברוב המקרים הצינורית יוצאת מעצמה עם הזמן ועור התוף נסגר.
משך הזמן משתנה לפי סוג הצינורית והילד.
חשוב להמשיך במעקב עד שהכפתורים יצאו ולוודא את מצב עור התוף לאחר מכן. ההנחיות המקצועיות ממליצות גם על ביקורת בתוך שלושה חודשים מהכנסת הצינוריות ומעקב תקופתי עד יציאתן.
האם צריך להיזהר תמיד ממים?
לא בהכרח.
ההמלצות העדכניות אינן תומכות באמצעי הגנה שגרתיים ממים לכל ילד עם כפתורים, כמו אטמים קבועים או הימנעות משחייה. קיימים כמובן מצבים פרטניים שבהם הרופא יכול להמליץ אחרת.
ומה לגבי השקד השלישי?
לא כל ילד שעובר כפתורים צריך גם כריתת שקד שלישי.
ההחלטה תלויה בין היתר בגיל, בחסימת אף או בעיה הקשורה לאדנואיד ובשאלה האם מדובר בניתוח ראשון או בבעיה חוזרת. בהנחיות קיימת אפשרות לשלב אדנואידקטומיה בילדים עם תסמינים הקשורים ישירות לאדנואיד, וכן בילדים בני 4 ומעלה במצבים מסוימים כדי להפחית הישנות או צורך בכפתורים חוזרים.
כפתורים אינם טיפול ב"נוזלים בצילום". הם כלי לשיפור אוורור האוזן כאשר משך המחלה והשפעתה על הילד מצדיקים זאת.
קריאה נוספת
ד"ר אושרי וסרצוג
מומחה לניתוחי אא"ג ילדים. מנהל היחידה לאא"ג ילדים במרכז הרפואי דנה -איכילוב
פרופ' ארי דירוא
מומחה לניתוחי אא"ג ילדים. לשעבר מנהל היחידה לאא"ג ילדים במרכז הרפואי דנה-איכילוב
המידע מיועד להסבר כללי ואינו מחליף בדיקה רפואית.