נחירות הן תופעה שכיחה, אבל לפעמים הן הסימן הראשון לכך שנתיב האוויר נחסם שוב ושוב במהלך השינה.
כאשר החסימה גורמת להפסקות או להפחתות משמעותיות בנשימה, ייתכן שמדובר בדום נשימה חסימתי בשינה ( OSA ) .
אבל גם לאחר שבדיקת שינה מאשרת את האבחנה, נשארת שאלה חשובה: איפה נתיב האוויר נחסם – ומהו הטיפול המתאים לאדם המסוים?
מה קורה בזמן השינה?
בזמן השינה שרירי הלוע נעשים רפויים יותר.
אצל חלק מהאנשים נתיב האוויר נעשה צר, הרקמות רוטטות ונוצרת נחירה.
כאשר ההיצרות משמעותית יותר, זרימת האוויר יכולה לפחות מאוד או להיפסק לפרקי זמן קצרים.
האירועים יכולים לחזור פעמים רבות במהלך הלילה ולפגוע ברציפות ובאיכות השינה.
איך מאבחנים?
בדיקת שינה מאפשרת להעריך אם קיימים אירועי דום נשימה או ירידה בנשימה, באיזו תדירות הם מופיעים ומהי חומרת ההפרעה.
אבל בדיקת השינה אינה תמיד מסבירה איפה החסימה מתרחשת.
לכן כאשר שוקלים טיפול כירורגי יש חשיבות גם לבדיקת דרכי האוויר העליונות.
איפה יכולה להיות החסימה?
החסימה יכולה להיות קשורה לאף, לחך הרך ולדפנות הלוע, לשקדים, לבסיס הלשון או למספר אזורים יחד.
זו אחת הסיבות לכך שאין "ניתוח אחד לדום נשימה".
האם CPAP הוא הטיפול היחיד?
CPAP הוא טיפול מרכזי ויעיל מאוד בדום נשימה חסימתי.
אבל קיימות אפשרויות נוספות במטופלים המתאימים, ובהן ירידה במשקל כאשר היא רלוונטית, סד לקידום הלסת, טיפול תנוחתי וניתוחים שונים של דרכי האוויר.
במטופלים נבחרים קיימים גם טיפולים כמו גירוי עצב תת־הלשון.
איך בוחרים ניתוח?
הבחירה אינה צריכה להתבסס רק על חומרת ה AHI .
חשוב להבין את האנטומיה של המטופל ואת דפוס החסימה, ולעיתים נעזרים בבדיקת DISE – הסתכלות אנדוסקופית על דרכי האוויר בזמן שינה מושרית.
בדום נשימה חסימתי לא מטפלים רק במספר שמופיע בבדיקת השינה. מטפלים באדם, בחומרת המחלה ובמקום שבו נתיב האוויר שלו נחסם.
מאמרים בנושא
ד"ר אורי אלקן
כירורג שינה ומומחה לרפואת שינה. מנהל המרפאה לנחרה ודום נשימה חסימתי בשינה במרכז הרפואי רבין.
המידע מיועד להסבר כללי ואינו מחליף הערכה רפואית.