אילן קורן Archives - עתיד מדיקל https://atidmedical.co.il/category/אילן-קורן/ מרכז רופאי אא"ג Wed, 03 Jan 2024 09:45:09 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.7.5 https://atidmedical.co.il/wp-content/uploads/2019/05/Atid-logo-150x150.png אילן קורן Archives - עתיד מדיקל https://atidmedical.co.il/category/אילן-קורן/ 32 32 מיגרנה וריניטיס אלרגית (גודש אף אלרגי) https://atidmedical.co.il/%d7%9e%d7%99%d7%92%d7%a8%d7%a0%d7%94-%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%98%d7%99%d7%a1-%d7%90%d7%9c%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%aa-%d7%92%d7%95%d7%93%d7%a9-%d7%90%d7%a3-%d7%90%d7%9c%d7%a8%d7%92%d7%99/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%259e%25d7%2599%25d7%2592%25d7%25a8%25d7%25a0%25d7%2594-%25d7%2595%25d7%25a8%25d7%2599%25d7%25a0%25d7%2599%25d7%2598%25d7%2599%25d7%25a1-%25d7%2590%25d7%259c%25d7%25a8%25d7%2592%25d7%2599%25d7%25aa-%25d7%2592%25d7%2595%25d7%2593%25d7%25a9-%25d7%2590%25d7%25a3-%25d7%2590%25d7%259c%25d7%25a8%25d7%2592%25d7%2599 Mon, 24 Jul 2023 10:02:51 +0000 https://atidmedical.co.il/?p=7739 מיגרנה וריניטיס אלרגית (גודש אף אלרגי) Allergic Rhinitis and Chronic Daily Headaches: Is There a Link? מיגרנה וריניטיס אלרגית (גודש אף אלרגי) הן מחלות שכיחות ובשתיהן, תלונת כאב ראש דומיננטית. האחת תטופל ע"י נירולוג או רופא המשפחה והשניה ע"י רופא אא"ג. וכן נעוצה הבעיה, איך נוכל להבדיל בין שתי מחלות אילו. שתיהן יכולות להתבטא כגודש...

The post מיגרנה וריניטיס אלרגית (גודש אף אלרגי) appeared first on עתיד מדיקל.

]]> מיגרנה וריניטיס אלרגית (גודש אף אלרגי)

Allergic Rhinitis and Chronic Daily Headaches: Is There a Link?

מיגרנה וריניטיס אלרגית (גודש אף אלרגי) הן מחלות שכיחות ובשתיהן, תלונת כאב ראש דומיננטית. האחת תטופל ע"י נירולוג או רופא המשפחה והשניה ע"י רופא אא"ג.
וכן נעוצה הבעיה, איך נוכל להבדיל בין שתי מחלות אילו. שתיהן יכולות להתבטא כגודש באף, נזלת ,כאב ראש ופנים אך הטיפול בהן שונה.
המאמר נותן כלים לצוות הרפואי כיצד לנסות ולאפיין את שתי המחלות ולהבדיל בינהן. ראוי לזכור כי לעיתים שתיהן יכולות להתקיים בו זמנית באותו החולה.
רופא המשפחה כמו גם החולה צריכים לזכור כי כאב ראש מלווה בגודש אף ונזלת יכול להיות ממקור אף וסינוסים אך יותר שכיח שינבע ממקור נירולוגי.

The post מיגרנה וריניטיס אלרגית (גודש אף אלרגי) appeared first on עתיד מדיקל.

]]> הנקה מגינה על ילדים מפני דלקת אזנים https://atidmedical.co.il/%d7%94%d7%a0%d7%a7%d7%94-%d7%9e%d7%92%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%a2%d7%9c-%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a4%d7%a0%d7%99-%d7%93%d7%9c%d7%a7%d7%aa-%d7%90%d7%96%d7%a0%d7%99%d7%9d/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2594%25d7%25a0%25d7%25a7%25d7%2594-%25d7%259e%25d7%2592%25d7%2599%25d7%25a0%25d7%2594-%25d7%25a2%25d7%259c-%25d7%2599%25d7%259c%25d7%2593%25d7%2599%25d7%259d-%25d7%259e%25d7%25a4%25d7%25a0%25d7%2599-%25d7%2593%25d7%259c%25d7%25a7%25d7%25aa-%25d7%2590%25d7%2596%25d7%25a0%25d7%2599%25d7%259d Mon, 24 Jul 2023 09:59:26 +0000 https://atidmedical.co.il/?p=7738 הנקה מגינה על ילדים מפני דלקת אזנים Breastfeeding and childhood acute otitis media: a systematic review and meta-analysis קבוצה אוסטרלית בצעה סקר ספרות נרחב (מטא-אנליזה) בשאלה האם הנקה תורמת למניעת דלקות אוזניים בתינוקות. 24 מחקרים התאימו לתנאי הסקר. העבודות מראות שאכן הנקת אם מגינה על תינוקות עד גיל שנתיים מפני דלקות אוזניים. כ 40% מהתינוקות...

The post הנקה מגינה על ילדים מפני דלקת אזנים appeared first on עתיד מדיקל.

]]> הנקה מגינה על ילדים מפני דלקת אזנים

Breastfeeding and childhood acute otitis media: a systematic review and meta-analysis

קבוצה אוסטרלית בצעה סקר ספרות נרחב (מטא-אנליזה) בשאלה האם הנקה תורמת למניעת דלקות אוזניים בתינוקות. 24 מחקרים התאימו לתנאי הסקר.
העבודות מראות שאכן הנקת אם מגינה על תינוקות עד גיל שנתיים מפני דלקות אוזניים.
כ 40% מהתינוקות שינקו לפחות עד גיל 6 חודשים לא סבלו מדלקת אוזניים עד לגיל שנתיים.

** המאמר פורסם בעיתון  ACTA PAEDIATRICA

The post הנקה מגינה על ילדים מפני דלקת אזנים appeared first on עתיד מדיקל.

]]> חוש ריח וריטינס (נזלת) אלרגית: סקירת ספרות https://atidmedical.co.il/%d7%97%d7%95%d7%a9-%d7%a8%d7%99%d7%97-%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%98%d7%99%d7%a0%d7%a1-%d7%a0%d7%96%d7%9c%d7%aa-%d7%90%d7%9c%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%aa-%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%a1%d7%a4%d7%a8/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2597%25d7%2595%25d7%25a9-%25d7%25a8%25d7%2599%25d7%2597-%25d7%2595%25d7%25a8%25d7%2599%25d7%2598%25d7%2599%25d7%25a0%25d7%25a1-%25d7%25a0%25d7%2596%25d7%259c%25d7%25aa-%25d7%2590%25d7%259c%25d7%25a8%25d7%2592%25d7%2599%25d7%25aa-%25d7%25a1%25d7%25a7%25d7%2599%25d7%25a8%25d7%25aa-%25d7%25a1%25d7%25a4%25d7%25a8 Mon, 24 Jul 2023 09:47:26 +0000 https://atidmedical.co.il/?p=7735 חוש ריח וריטינס (נזלת) אלרגית: סקירת ספרות Olfaction in allergic rhinitis: A systematic review כותבי המאמר ד"ר סטוק ופרופ הומל (חוקר ראשי ומוביל דעה בתחום הפרעות חוש ריח) פנו לספרות ובחנו את הידע הקיים בנושא חוש ריח וריניטיס אלרגית. השאלות שעמדו לפניהם היו : א. כיצד משפיעה ריניטיס אלרגית על חוש הריח ב. כמה תורם...

The post חוש ריח וריטינס (נזלת) אלרגית: סקירת ספרות appeared first on עתיד מדיקל.

]]> חוש ריח וריטינס (נזלת) אלרגית: סקירת ספרות

Olfaction in allergic rhinitis: A systematic review

כותבי המאמר ד"ר סטוק ופרופ הומל (חוקר ראשי ומוביל דעה בתחום הפרעות חוש ריח) פנו לספרות ובחנו את הידע הקיים בנושא חוש ריח וריניטיס אלרגית. השאלות שעמדו לפניהם היו :
א. כיצד משפיעה ריניטיס אלרגית על חוש הריח
ב. כמה תורם הטיפול בריניטיס אלרגית להחזרת חוש הריח.

בסקירת הספרות שערכו (36 עבודות עמדו בקריטריונים לבחינה זו מתוך 420 קימים) נמצא כי מידת הפגיעה בחוש הריח עולה עם משך המחלה אך פוגעת בכ 20-40% מהחולים בלבד. על אף שמידת ההפרעה אינה חמורה מאוד, חומרתה עולה כמידת חומרת הריניטיס.
המידע לגבי יעילות טיפול בתרופות אנטי-היסטמיניות, בתרסיסי אף סטרואידלים או טיפול אימונוטרפי לשיפור חוש הריח מוגבל, במיוחד באותם חולים עם אלרגיה עונתית. עדיין נדרשת עבודה רבה כדי להבין את הנושא.

** המאמר פורסם בעיתון  Journal of Allergy and Clinical Immunology

The post חוש ריח וריטינס (נזלת) אלרגית: סקירת ספרות appeared first on עתיד מדיקל.

]]> השפעתו של ויטמין B12 על תפקוד חוש הריח https://atidmedical.co.il/%d7%94%d7%a9%d7%a4%d7%a2%d7%aa%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%95%d7%99%d7%98%d7%9e%d7%99%d7%9f-b12-%d7%a2%d7%9c-%d7%aa%d7%a4%d7%a7%d7%95%d7%93-%d7%97%d7%95%d7%a9-%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%97/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2594%25d7%25a9%25d7%25a4%25d7%25a2%25d7%25aa%25d7%2595-%25d7%25a9%25d7%259c-%25d7%2595%25d7%2599%25d7%2598%25d7%259e%25d7%2599%25d7%259f-b12-%25d7%25a2%25d7%259c-%25d7%25aa%25d7%25a4%25d7%25a7%25d7%2595%25d7%2593-%25d7%2597%25d7%2595%25d7%25a9-%25d7%2594%25d7%25a8%25d7%2599%25d7%2597 Mon, 24 Jul 2023 09:43:24 +0000 https://atidmedical.co.il/?p=7733 השפעתו של ויטמין B12 על תפקוד חוש הריח Effect of vitamin B12 deficiency on olfactory function היות ולויטמין B12 יש תפקיד חשוב בפעילות התקינה של מערכת העצבים, בדקה קבוצה מאנטליה – טורקיה, את האפשרות של השפעתו גם על תפקוד עצב הריח. 39 נבדקים עם ערכים נמוכים של B12 נבדקו לתפקוד חוש הריח לעומת 34 נבדקים בריאים....

The post השפעתו של ויטמין B12 על תפקוד חוש הריח appeared first on עתיד מדיקל.

]]> השפעתו של ויטמין B12 על תפקוד חוש הריח

Effect of vitamin B12 deficiency on olfactory function

היות ולויטמין B12 יש תפקיד חשוב בפעילות התקינה של מערכת העצבים, בדקה קבוצה מאנטליה – טורקיה, את האפשרות של השפעתו גם על תפקוד עצב הריח.

39 נבדקים עם ערכים נמוכים של B12 נבדקו לתפקוד חוש הריח לעומת 34 נבדקים בריאים.

היפוסמיה (ירידת בתפקודי חוש ריח) ואנאוסמיה (אובדן חוש ריח) נמצאו ב 54% ו 5.1% בהתאמה, בחולים עם ירידה ב B12 ולעומתם, לא נמצאה הפרעה כלל בנבדקים הבריאים.

 

** המאמר פורסם בעיתון Allergy & Rhinology

The post השפעתו של ויטמין B12 על תפקוד חוש הריח appeared first on עתיד מדיקל.

]]> האם אסטמה קשורה לסינוסיטיס כרונית? https://atidmedical.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%9e%d7%94-%d7%a7%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%9c%d7%a1%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%98%d7%99%d7%a1-%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%aa/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2594%25d7%2590%25d7%259d-%25d7%2590%25d7%25a1%25d7%2598%25d7%259e%25d7%2594-%25d7%25a7%25d7%25a9%25d7%2595%25d7%25a8%25d7%2594-%25d7%259c%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%25a0%25d7%2595%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%2598%25d7%2599%25d7%25a1-%25d7%259b%25d7%25a8%25d7%2595%25d7%25a0%25d7%2599%25d7%25aa Mon, 24 Jul 2023 09:33:14 +0000 https://atidmedical.co.il/?p=7584 האם אסטמה קשורה לסינוסיטיס כרונית? מחקר באוכלוסיה רחבה Asthma associated with chronic rhinosinusitis: a population-based study חולים הסובלים מסינוסיטיס כרונית עם פוליפים, לעיתים מזומנות נוטים לסבול גם ממחלת האסטמה. אנו רואים את הקשר הקליני בעבודה היומית, אך בעידן של רפואה מבוססת עובדות, קיימת מעט ספרות הבודקת את הקשר בין אסטמה וההסתברות לרינוסינוסיטיס כרונית באוכלוסיה רחבה....

The post האם אסטמה קשורה לסינוסיטיס כרונית? appeared first on עתיד מדיקל.

]]> האם אסטמה קשורה לסינוסיטיס כרונית? מחקר באוכלוסיה רחבה

Asthma associated with chronic rhinosinusitis: a population-based study

חולים הסובלים מסינוסיטיס כרונית עם פוליפים, לעיתים מזומנות נוטים לסבול גם ממחלת האסטמה.

אנו רואים את הקשר הקליני בעבודה היומית, אך בעידן של רפואה מבוססת עובדות, קיימת מעט ספרות הבודקת את הקשר בין אסטמה וההסתברות לרינוסינוסיטיס כרונית באוכלוסיה רחבה.

בקבוצת המחקר שנערך בטיוואן, נבחנו מעל 81,000 חולים מתוך מאגר נתונים ארצי. לאורך מעקב ממוצע של שש שנים אחר חולים אילו, נמצא כי מחלת אסטמה היא גורם המנבא את הופעת מחלת רינוסינוסיטיס בעתיד, עם וגם ללא פוליפים.

 

** המאמר פורסם בעיתון Allergy & Rhinology

Yu-Ting Chen MSc1, Chen-Yu Chien MD, PhD2,3,4, Shu-Yu Tai MD5,6,7, Chiu-Mieh Huang PhD8,† andCharles Tzu-Chi Lee PhD9,†,*

The post האם אסטמה קשורה לסינוסיטיס כרונית? appeared first on עתיד מדיקל.

]]> ניתוחים בעזרת מערכת ניווט ממחושבת  – Image guided sinus surgery https://atidmedical.co.il/%d7%a0%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a2%d7%96%d7%a8%d7%aa-%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%aa-%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%95%d7%98-%d7%9e%d7%9e%d7%97%d7%95%d7%a9%d7%91%d7%aa-image/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%25a0%25d7%2599%25d7%25aa%25d7%2595%25d7%2597%25d7%2599%25d7%259d-%25d7%2591%25d7%25a2%25d7%2596%25d7%25a8%25d7%25aa-%25d7%259e%25d7%25a2%25d7%25a8%25d7%259b%25d7%25aa-%25d7%25a0%25d7%2599%25d7%2595%25d7%2595%25d7%2598-%25d7%259e%25d7%259e%25d7%2597%25d7%2595%25d7%25a9%25d7%2591%25d7%25aa-image Tue, 03 Sep 2019 06:12:25 +0000 https://atidmedical.co.il/?p=5554 The post ניתוחים בעזרת מערכת ניווט ממחושבת  – Image guided sinus surgery appeared first on עתיד מדיקל.

]]>

ניתוחים בעזרת מערכת ניווט ממחושבת  – Image guided sinus surgery

תחום הרינולוגיה (מחלות אף וסינוסים) במקצוע אף אוזן גרון ואיתו הניתוחים האנדוסקופיים של האף והסינוסים עבר מהפכה מאז תחילת שנות ה 70. התפתחות טכנולוגית בתחום האופטיקה אפשרה להביט מקרוב אל תוך חללים אילו בעזרת הסיב האופטי ובמקביל, ההתפתחות טכנולוגיית ההדמיה כמו CT  ו MRI  אפשרה בחינה טובה יותר של המבנה האנטומי מחד ומקום הפתולוגיה, כלומר אפיון טוב יותר של האזור החולה, מאידך.

בעזרת הסיב האופטי ניתן היה לבצע ניתוחי סינוסים אנדוסקופיים (FESS) עם תוצאות טובות ושיפור בתחושת איכות החיים בלמעלה מ 90% מהמנותחים.

התפתחות ביכולת הדימות אפשרה לימוד טוב יותר של השונות האנטומית הקיימת בין החולים שונים. גם היכולת לבחון, טרם הניתוח, את מבנה האף והסינוסים של המנותח עצמו, איפשרה תיכנון מוקדם של היקף הניתוח ושיפר ביכולת הדיוק במהלכו.

ואף על פי כן, חללי הסינוסים גובלים באזורים רגישים כמו המוח וארובות העיניים ודרושה מיומנות כירורגית בכדי לשמר אזורים אילו. במקרים מסוימים, אף נדרש לעקוב ולכרות תהליכים פתולוגיים החודרים לתוכם.

יכולת ה CT למפות את מבנה הסינוסים אפשרה פיתוח טכנולוגי נוסף, הדמיה סטראוטקטית. כלומר, אומדן מיקום בשלשה מימדים. יכולת זו אפשרה לאמוד את מיקום האזור החולה באופן מדוייק בשלושה מימדים. בעזרת המחשב ניתן היה  להצביע בתמונת ה CT שעל המסך, היכן נמצא כלי הניתוח. טכנולוגיה זו הוסיפה ביטחון עבור המנתח ע"י אימות נוכחותו באזור הנכון. המגבלה בשיטה זו היה צורך לבצע צילום CT מיוחד מראש ולקבע את ראש החולה בעת הניתוח באופן מיוחד כדי לשמר את תנוחתו.

הראשונים להשתמש בטכנולוגיה זו היו נוירוכירורגים בעת ניתוחי המוח. סביבת הסינוסים בנויה מחללים בתוך הגולגולת (עצם) שבתוכם נמצאת הרקמה הרכה החולה. סביבה זו אידיאלית לשימוש במערכת ניווט. היות ונתוני הדימות בחללי הסינוסים דומים לאזור המוח, אין זה מפתיע שטכנולוגיה זו הותאמה גם לניתוחים אילו.

ניתוח בעזרת מערכת ניווט

במהלך ה 30 שנה האחרונים, עם הפיתוח המתמיד בטכנולוגית ה CT וה MRI , השתפרו גם יכולות מערכות הניווט תוך שיפור ברמת הדיוק, ביכולת התצוגה בעת הניתוח ויכולת זיהוי דינמית של קצה מכשיר הניתוח בתוך הניתוח עצמו.

מערכות הניווט כיום יעילות וידידותיות לכירורג, והניתוח בעזרתן משמש כלי עזר מצוין בניתוחי סינוסים מורכבים. ניתן למצא מידע רב בספרות המקצועית על הנסיון בשימוש מערכות אילו.

האינדיקציות בהן עשוי הכירורג (אך לא בהכרח) להעזר במערכת ניווט תהינה :

  • ניתוח סינוסים חוזר.
  • מבנה אנטומי יחודי ומסובך על רקע התפתחותי, טראומטי או בעקבות ניתוח קודם.
  • פתולגיה המערבת את הסינוסים הפרונטליים, אתמואידים אחוריים או ספנואידים.
  • ניתוחים המערבים את בסיס הגולגולת, חלל העין או עצב הראיה.
  • מקרים של דלף תוך מוחי או פגמים אחרים בבסיס הגולגולת.
  • גידולי אף וסינוסים.

להרחבה וקריאה נוספת ניתן לעיין במאמרים הר"מ :

  1. Tabaee A, Hsu AK, Shrime MG, Rickert S, Close LG. Quality of life and complications following image-guided endoscopic sinus surgery. Otolaryngol Head Neck Surg. 2006 Jul; 135(1):76-80.
  2. Justice JM, Orlandi RR. An update on attitudes and use of image-guided surgery. Int Forum Allergy Rhinol. 2012 Mar-Apr; 2(2):155-9.

Ramakrishnan VR, Orlandi RR, Citardi MJ, Smith TL, Fried MP, Kingdom TT. The use of image-guided surgery in endoscopic sinus surgery: an evidence-based review with recommendations. Int Forum Allergy Rhinol. 2013 Mar; 3(3): 236-41.

The post ניתוחים בעזרת מערכת ניווט ממחושבת  – Image guided sinus surgery appeared first on עתיד מדיקל.

]]> ניתוח סינוסים : FESS – Functional Endoscopic Sinus Surgery https://atidmedical.co.il/%d7%a0%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%97-%d7%a1%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%9d-fess-functional-endoscopic-sinus-surgery/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%25a0%25d7%2599%25d7%25aa%25d7%2595%25d7%2597-%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%25a0%25d7%2595%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%259d-fess-functional-endoscopic-sinus-surgery Mon, 26 Aug 2019 08:30:33 +0000 https://atidmedical.co.il/?p=5546 The post ניתוח סינוסים : FESS – Functional Endoscopic Sinus Surgery appeared first on עתיד מדיקל.

]]>

אחד הכלים העומדים לרשות הרופא לטיפול במחלת הסינוסיטיס הינו ניתוח. מטרתו של ניתוח הסינוסים הינה לחדש את הפיזיולוגיה והניקוז הטבעי של חללי הסינוסים, לפנות את גורמי המחלה ולהקל על איכות החיים והנשימה אפית.

 הניתוח השכיח ביותר הינו ניתוח  FESS או בתרגום מילולי : ניתוח פונקציונלי אנדוסקופי של חללי הסינוסים.

הבנה טובה יותר של הפיזיולוגיה ואופן הניקוז של מערות האף (סינוסים) במקביל להתפתחות בטכנולוגיה האנדוסקופית, אפשרה בסוף שנות ה 70 לפתח גישה כירורגית זעיר פולשנית לטיפול במחלות סינוסים. פיתוחו של האנדוסקופ אפשר לכירורג להביט אל תוך חללי הסינוסים בזויות שונות או במשפט אחר "לראות מעבר לפינה".

בגישה זו, בעזרת אנדוסקופ דק (סיב אופטי) ומצלמה מיוחדת, מתבצעת סריקה מדוקדקת של חלל האף והסינוסים עם הסרה כירורגית ממוקדת של הרקמה החולה. בניתוח, הכירורג מאתר ומרחיב את הפתח הטבעי של חללי הסינוסים המעורבים במחלה ומשמר את האזור הבריא.

לניתוח האנדוסקופי יתרונות רבים:

  • ראשית, היכולת להגיע ולצפות לכל מקום בחלל האף והסינוסים השתפרה לאין ערוך. ניתוחים בגישה פתוחה דרשו חיתוך ברקמת הפנים תוך השארת צלקות וזמן החלמה ממושך יותר.
  • בניתוח FESS אין סימנים חיצוניים כיון שהגישה אל חלל הסינוסים הינה דרך פתח האף הטבעי.
  • ההחלמה בדרך כלל מהירה יותר, פחות דמם ולרוב, השארת תחבושת בחלל האף (טמפונים) אינה נחוצה.

כאשר מצבו של חולה הסובל מסינוסיטיס אינו משתפר בעזרת טיפול תרופתי, הרופא עשוי להמליץ על ניקוז הסינוסים בניתוח  לאחר הבדיקה האנדוסקופית והשלמת הברור ע"י CT מערות פנים.

סינוסים בריאים


דלקת בסינוס שמאל

 

לחולה תפקיד חשוב בקבלת ההחלטה לגבי טיפול בניתוח! החולה יכול להחליט לעבור ניתוח FESS במצב בו הפגיעה באיכות חייו עקב מחלת הסינוסים משמעותית עד פגיעה בתפקוד יומי. במקרה כזה, ניתוח מוצלח ישדרג את הטיפול במחלה ויכול  לשפר את איכות ושיגרת החיים.

טרם הניתוח הרופא נדרש למסור בידי החולה את כל המידע הדרוש עבורו להחלטה על טיפול מסוג זה. המידע יכלול תיאור הניתוח באופן כללי, סיבוכים אפשריים (נדירים ככל שיהיו) ותנאי ההחלמה לאחר הניתוח כלומר, על מה על החולה לצפות בתקופה הקצרה שלאחר הניתוח.

שיעור ההצלחה של ניתוח FESS בשיפור איכות החיים עומד על מעל ל 90%. היות ומדובר ברב המקרים במחלה כרונית, חשובלציין שגם לאחר הנתוח, נדרש המשך טיפול תרופתי תומך ומעקב עיתי ע"י הרופא. לעיתים, כחלק מהטיפול, יש צורך לחזור על ניתוח כדי לשמר את המצב המיטבי. צורך זה תלוי באופי המחלה, ההתמדה בטיפול תרופתי ושמירה על מעקב רפואי רצוף.

The post ניתוח סינוסים : FESS – Functional Endoscopic Sinus Surgery appeared first on עתיד מדיקל.

]]> ניתוח מחיצת האף וכריתת קונכיות האף https://atidmedical.co.il/%d7%a0%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%97-%d7%9e%d7%97%d7%99%d7%a6%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%a3-%d7%95%d7%9b%d7%a8%d7%99%d7%aa%d7%aa-%d7%a7%d7%95%d7%a0%d7%9b%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%a3-2/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%25a0%25d7%2599%25d7%25aa%25d7%2595%25d7%2597-%25d7%259e%25d7%2597%25d7%2599%25d7%25a6%25d7%25aa-%25d7%2594%25d7%2590%25d7%25a3-%25d7%2595%25d7%259b%25d7%25a8%25d7%2599%25d7%25aa%25d7%25aa-%25d7%25a7%25d7%2595%25d7%25a0%25d7%259b%25d7%2599%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%2594%25d7%2590%25d7%25a3-2 Mon, 26 Aug 2019 08:25:05 +0000 https://atidmedical.co.il/?p=5542 The post ניתוח מחיצת האף וכריתת קונכיות האף appeared first on עתיד מדיקל.

]]>

אפנו נחצה בין שני נחיריו על ידי מחיצה המורכבת מחלק סחוסי וחלק גרמי (עצם) ואילו מצופים ברקמה רכה, הרירית.

המעבר באף באזורים מסוימים. לרוב, אין הדבר בא לידי ביטוי סובייקטיבי בתחושת המטופל.

מאידך, בתנאים מסוימים כדוגמת סטייה בקדמת האף, נוכחות מחלות אף נלוות כגון אלרגיה או גודש אפי ניכר, הסטייה יכולה לגרום להפרעה משמעותית באיכות הנשימה דרך האף ואיכות החיים בכלל.

במצב זה, כאשר קיימת פגיעה סובייקטיבית באיכות חיים והחולה פונה לבקש פתרון רפואי, יכול הרופא להמליץ על טיפול כירורגי של תיקון מחיצת האף (Sub mucosal resection או SMR ).

בחלל האף נמצא גם שלשה עד ארבעה "מדפי" רקמה הנקראים קונכיות. "מדפים" אילו משמשים לכיוון זרימת האוויר והגדלת שטח הפנים בחלל האף.

לעיתים, מבנה הקונכיות מוגדל ונפוח מסיבה מבנית (אנטומית) או כביטוי לגודש ונפיחות הרירית. שטח הקונכיה בחלל האף הופך אזי רחב מדי וחוסם את מעבר האוויר. במצבים כאילו יש לנתח ולהסיר חלק מאותן קונכיות כדי לשפר את מעבר האוויר בחלל האף.

כיצד מבוצע ניתוח מחיצה וקונכיות ?

ניתוח מחיצה וקונכיות יערך בחדר ניתוח בהרדמה כללית או מקומית לבחירת החולה. משכו כשעה עד שעה וחצי.

בעזרת אנדוסקופ, מזהה המנתח את אזור סטית המחיצה ומבצע חתך עדין ברירית המצפה את החלק הקשיח במחיצה. המנתח מפריד באופן עדין את הרירית וחושף את סחוס ועצם המחיצה הסוטים. חלקים אילו יכרתו ויסולקו מחלל האף. לאחר מכן מחזיר ומצמיד המנתח את הרירית למקומה וזו תשמש כעת כמחיצת האף.

ע"פ הצורך, יכרות המנתח את האזור התפוח של רירית הקונכיות התחתונות או יסיר חלק מהקונכייה האמצעית כדי לשפר את המעבר בחלל האף.

בסיום הניתוח, מקבע המנתח את הרירית למקומה ע"י תחבושת המושארת בחלל האף ("טמפון") למשך יומיים. אם ניתן, יתפור המנתח את הרירית ללא השארת "טמפונים".

שאלות שכיחות :

האם עלי לצפות לכאב?

  • הניתוח אינו כרוך בכאב לאחר מכן. נוכחות טמפונים לאחר הניתוח למשך יומיים מהווה אי נוחות ויתכן גם כאב ראש. ניתן ליטול תכשירים להקלת הכאב כגון אקמול ואופטלגין.
  • מספר שבועות קצר לאחר הניתוח תיתכן רגישות במגע מעל גשר האף. כמו כן תיתכן תחושת נמנום או רגישות בשיניים קדמיות למספר ימים.

 האם עלי לצפות לדימום?

  • לאחר ניתוח תיתכן הפרשה בעלת גוון דמי או יציאה של קרישי דם מחלל האף. זוהי תופעה רגילה המבטאת עקבות של דמם בריר המופרש מן האף או פליטה של קרישי הדם (לעיתים גדולים למראה) שנותרו בחלל האף.
  • בתקופה הקצרה לאחר הניתוח יתכן מצב של דמם חד ורב. בכל מקרה של דמם מסוג זה שאינו פוסק, יש לפנות למיון הקרוב תוך עדכון הרופא המנתח.
  • כדי למנוע מצב זה, קימות הנחיות זהירות לאחר ניתוח. כמו יתכן והרופא ירשום טיפול תרופתי להגברת הקרישה.

מתי עלי לצפות לשיפור?

  • לאחר הניתוח קיימת רגישות של הרירית בחלל האף המתבטא בנפיחות פנימית בלבד, הפרשת ריר רב ובצקת.
  • גודש זה מתחיל לחלוף לאחר מספר שבועות והרירית חוזרת למצב הרגיל רק לאחר כחודשיים – שלושה.

The post ניתוח מחיצת האף וכריתת קונכיות האף appeared first on עתיד מדיקל.

]]> האף ומחלות סיסטמיות https://atidmedical.co.il/%d7%94%d7%90%d7%a3-%d7%95%d7%9e%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a1%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%aa/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2594%25d7%2590%25d7%25a3-%25d7%2595%25d7%259e%25d7%2597%25d7%259c%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%25a1%25d7%2598%25d7%259e%25d7%2599%25d7%2595%25d7%25aa Wed, 10 Jul 2019 09:06:16 +0000 https://atidmedical.co.il/?p=5346 "האף גדוש כבר שנה וכל מה שניסיתי לא עוזר…", "אני מרגישה שהאף נפוח, מלא גלדים ויורד לי דם מהאף כל הזמן…" כל התיאורים האלה יכולים להיות סימנים ראשונים של מחלה סיסטמית. "מחלה סיסטמית" היא כותרת לסוגי מחלות הפוגעות במספר מערכות בגוף כמו כליות, ריאות מפרקים ועוד. בחלקן, חלל האף יהיה אזור הביטוי הראשוני למחלה והתופעות...

The post האף ומחלות סיסטמיות appeared first on עתיד מדיקל.

]]> "האף גדוש כבר שנה וכל מה שניסיתי לא עוזר…", "אני מרגישה שהאף נפוח, מלא גלדים ויורד לי דם מהאף כל הזמן…" כל התיאורים האלה יכולים להיות סימנים ראשונים של מחלה סיסטמית.

"מחלה סיסטמית" היא כותרת לסוגי מחלות הפוגעות במספר מערכות בגוף כמו כליות, ריאות מפרקים ועוד. בחלקן, חלל האף יהיה אזור הביטוי הראשוני למחלה והתופעות המערכתיות תופענה רק בהמשך הזמן, לעיתים אף לאחר מספר שנים.

לשמחתנו, מחלות אילו אינן שכיחות. הארעות הופעתן מסתכם בחולים בודדים לכל 100.000 תושבים. מאידך, החשיבות לזיהוי מוקדם, רבה.

היות ומחלות אילו הן רב מערכתיות, הטיפול מיטבי יכלול מספר תחומי רפואה: ראומטולוגיה, ריאות ואלרגיה, נפרולוגיה וכד'. מקומו של הרינולוג (רופא אא"ג המתמחה בחלל האף והסינוסים) בקבוצה זו חשוב היות ובדיקתו כאמור עשויה לזהות את המחלה לראשונה.

הרשימה בהמשך מביאה הצצה לסוגי וגווני המחלות הללו בהן מעורבות האף בולטת ודומיננטית. ניתן לסווג אותן למספר קבוצות: מחלות זיהומיות, גידולים, מחלות רב דלקתיות ואחרות.

התסמינים הקליניים ינועו בקשת רחבה של חומרה. יתכנו תסמינים קלים יחסית כמו גודש והפרשה כרונית בחלל האף ובמצבים ממושכים יותר נמצא כיבים ברירית האף ועד תמת של מבנה האף. הכל תלויה כמובן בסוג ומשך המחלה.

האבחנה מתקבלת ע"י אנמנזה (תשאול רפואי), בדיקה פיזיקלית ובדיקות מעבדה היכולות לכלול תרביות או ביופסיות מהאף ובדיקות מעבדה ספציפיות אחרות.

מתוך המחלות השייכות לקבוצה המחלות הזיהומיות ניתן למצוא:
  • שחפת Tuberculosis: שכיחות השחפת בעולם אינה מבוטלת. לעיתים נמצא את המחלה בחולי HIV.
  • צרעת  : מחלה נדירה הנגרמת ע"י החיידק Mycobacterum Leprae ומערבת את העור, ריריות הגוף ומערכת העצבים הפריפרית.
  • איידס : (AIDS) נגרמת ע"י כמה סוגים של וירוס ה HIV. חשוב לציין כי דרכי הדבקה בנגיף זה ידועים (דם במגע ישיר או עקיף) ואין חשש להיות במחיצת חולים אילו. היות ובסיסה הוא כשל חיסוני, הטיפול המהיר היכול לכלול גם טיפול כירורגי לחלל הסינוסים.

קבוצה אחרת היא קבוצת הגידולים אותה מיצגת הלימפומה מסוג Nasal NK/T-cell-lymphoma. מדובר במחלה נדירה שמקורה לא ברור אך יש המיחסים את הופעת למחלת וגנרס או לנוכחות וירוס ה EBV.

הקבוצה השלישית והשכיחה יותר הינה קבוצת המחלות הרב מערכתיות. קבוצה זו מיוצגת ע"י :
  • וורנרס גרנולומטוזיס – Granulomatosis with Polyangiitis (לשעבר Wegner's Granulomatosis) : דלקת אוטואימונית (הגוף מתקיף את עצמו) התוקפת את דרכי הנשימה וכלי דם קטנים ובינוניים. שכיחותה, כ 1 לכל 10.000 איש והחולים בדר"כ מעל גיל 40.
  • סרקואידוזיס – Sarcoidosis: מקורה אינו ברור וביטויה בהיסטולוגיה יחודית ובלוטות לימפה מוגדלות בצוואר ובית חזה. היות ובלוטות הרוק והעיניים מושפעות גם כן, יופיע יובש בלוע ובעיניים. המחלה פוגעת במבוגרים צעירים וגיל העמידה בשכיחות דומה ל WG .
  • טשורג' שטראוס – Churg-Strauss Syndrome . מחלה אלרגית בעיקרה ומתבטאת בתקיפה של כלי הדם הקטנים ע"י מערכת החיסון. מאפיינים הסטולוגיים ומעבדתיים יחד עם אסטמה ופוליפים באף (בכ 75% מהחולים) מכוונים למחלה.

בקבוצה האחרונה נמצא את מחלות המעי הדלקתיות כמו מחלת קרוהן : Crohn’s disease ו אולצריטיב קוליטיס : Ulcerative colitis

מחלות אילו המערבות את חלל המעי בעיקר ולעיתים נדירות נמצא גם הבטים שמחוץ למעי כמו הלוע והאף. הביטויים דומים לביטויים לעיל יכול לגרום להיות סיבה לרינוסינוסיטיס כרונית.

המחלות הללו הינן בעלות אופי כרוני אך ניתן וחשוב לטפל בהן כדי למנוע התקדמות והתפתחות בתסמינים. הטיפול בסוג זה של מחלות הינו רב תחומי, אך לאחר אבחנה, דרוש מעקב רינולוגי קבוע. הטיפול ביסודו שמרני אך לעיתים תידרוש גם התערבות פולשנית.

The post האף ומחלות סיסטמיות appeared first on עתיד מדיקל.

]]> חוש טעם וריח https://atidmedical.co.il/%d7%97%d7%95%d7%a9-%d7%98%d7%a2%d7%9d-%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%97/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2597%25d7%2595%25d7%25a9-%25d7%2598%25d7%25a2%25d7%259d-%25d7%2595%25d7%25a8%25d7%2599%25d7%2597 Wed, 10 Jul 2019 09:04:36 +0000 https://atidmedical.co.il/?p=5344 חוש טעם וריח למה חוש הריח חשוב? תחושת ריח תורגש על ידינו בעקבות הגעה של אדי מולקולות הריח לקצות עצב הריח בגג  האף. על אף שעיקר הקשב  מופנה לחוש הראיה וחוש השמיעה, פגיעה בחוש הריח מהווה פוגעת באופן משמעות באיכות חיינו. חוש הריח מאפשר לנו להריח סכנה ולהמנע מאכילת מזון מקולקל או להריח ריח שריפה וריח...

The post חוש טעם וריח appeared first on עתיד מדיקל.

]]> חוש טעם וריח
למה חוש הריח חשוב?

תחושת ריח תורגש על ידינו בעקבות הגעה של אדי מולקולות הריח לקצות עצב הריח בגג

 האף. על אף שעיקר הקשב  מופנה לחוש הראיה וחוש השמיעה, פגיעה בחוש הריח מהווה פוגעת באופן משמעות באיכות חיינו.

חוש הריח מאפשר לנו להריח סכנה ולהמנע מאכילת מזון מקולקל או להריח ריח שריפה וריח דליפת גז. חוש הריח נותן את הארומה לאוכל ומאפשר לנו ליהנות מריחות הפריחה או בושם.

אפשר לומר שערכו של חוש הריח באיכות חיינו מורגש בעיקר לעת חסרונו. בעבודות אפידמיולוגיות ברחבי העולם, שכיחות הפגיעה בחוש הריח עומדת על 1.5% – 5% מהאוכלוסיה ומספר זה גדל באופן משמעותי עם הגיל, עד כרבע מהאוכלוסיה מעל גיל 50.

 איך הפכנו לאניני טעם ואיך זה קשור לחוש הריח?

6  מיליון קצות עצב הפזורים בשטח של כ 2 ס"מ רבוע בגג האף, אחראים לתוספת זו לאיכות חיינו. קצות העצב יתקבצו לכ-40 סיבי עצב ויעברו בדופן גג האף אל עצב הריח שבקדמת מוחנו.

תחושת הארומה והעידון שבטעם המזון תלויה בחוש הריח והיא למעשה תוצאה של תגובה עצבית משלשה מסלולים: סיבי עצב הקשורים לטעם בסיסי (מתוק, מלוח, חמוץ ומר) , עצב הריח והעצב הטריגמינלי, התחושתי. היכולת שלנו להבחין בארומה של מאכל כזה או אחר תלויה כאמור בשילוב בין מספר מסלולים אילו, בו זמנית.

איך נבחין בין פרוסת לחם למשולש פיצה מהביל או בין גלידת וניל לדובדבן?
היכולת שלנו להבחין בין אכילת פרוסת לחם לבין פיצה תלויה בתחושת המרקם, תחושת החמיצות או החריפות של התיבול, תחושת הטמפרטורה ומולוקולות הריח הנקלטות ברירית האולפקטורית דרך חלקו האחורי של האף. כל אילו ביחד יעניקו לפיצה את הארומה היחודית שתבדיל אותה מפרוסת הלחם.

בעזרת חוש הריח מתאפשר לנו לזהות את ההבדל בין הפירומונים של מתוק וניל למתוק דובדבן ויחד עם העצב הטריגמנילי  בחלל האף, מתאפשר גם לחוש את הגרוי העדין של קרירות המנטה מול חריפות החזרת.

אם כן, חוש הריח הופך את חוויית האכילה מפעולה מכנית לחוויה קולינרית.

אילו הפרעות קיימות בחוש הריח ואיך נמדוד אותן?

את ההפרעה בחוש ריח ניתנת לחלק לשני סוגים:
הפרעה כמותית (Hyposmia/ Anosmisa) –   היכולת להריח פחותה עד לא קיימת.

הפרעה איכותית (Parosmia/  Phantosmia) – הפרט חש ריח שונה מהריח הסביבה או חש ריח דמיוני .

על אף חשיבות של חוש הריח לחיינו, היכולת של הפרט להעריך סובייקטיבית את מידת חוש הריח  אינה טובה. לשם כך דרושות בדיקות אובייקטיביות כדוגמת UPSIT  או CC-SIT .

 אילו מצבים יכולים להיות קשורים לפגיעה בחוש הריח?

כדי לטפל בבעיית חוש ריח חשוב לנסות ולסווג את הסיבות לפגיעה בחוש הריח. סיבות אפשריות לירידה או פגיעה בחוש הריח יהיו :

–  מחלות אף וסינוסים.
–  מבנה אנטומי חוסם.
– לאחר מחלה וירלית של דרכי הנשימה העליונים.
–  שימוש בתרופות.
– בעקבות ניתוח אף.
– לאחר חבלת ראש.
– הפרעה מולדת בחוש הריח.
– פגיעה טוקסית (רעלנית) בחוש הריח.
– מעורבות אפשרית במחלות כמו: סכרת, אי ספיקת כליות, פרקינסון, אלצהיימר, דיכאון וסכיזופרניה.

 אילו טיפולים אפשריים להפרעה בחוש ריח ?

לשם התאמת הטיפול יש תחילה לבצע ברור קליני יסודי להערכת המקור להפרעה בחוש הריח.

ברור זה יכלול תשאול רפואי, בדיקת חלל האף והלוע ולעתים דימות, בדרך כלל MRI .

הטיפול ייקבע בהתאם לסיבות השונות ועשוי לכלול טיפול תרופתי כדוגמת טיפול בסטרואידים  ע"י משאף אפי או טיפול סיסטמי (בכדורים או בהזרקה לשריר), תוספת בתרופות ממשפחת ה  Antileukotrienes או  Macrolidas . יש לזכור שהטיפול עשוי להיות ממושך.

במצבים רלוונטיים ניתן  לפנות לאפשרות הכירורגית  ע"י ניתוח FESS / SMR  MUCOTOMY.

תרופות שכיחות פחות אותן ניתן לשקול במקרים מסוימים הן תרופות  כגון  Alfa lipid acid , zinc sulfate   או Caroverine   וכן הפסקת \ החלפת תרופות היכולות לגרום לפגיעה בחוש הריח מסוג תרופות אנטיאפילפטיות או אנטי דיכאוניות.

The post חוש טעם וריח appeared first on עתיד מדיקל.

]]> האף מדמם? https://atidmedical.co.il/%d7%94%d7%90%d7%a3-%d7%9e%d7%93%d7%9e%d7%9d/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2594%25d7%2590%25d7%25a3-%25d7%259e%25d7%2593%25d7%259e%25d7%259d Wed, 10 Jul 2019 09:02:01 +0000 https://atidmedical.co.il/?p=5342 אף מדמם אף מדמם הינו תופעה שכיחה. גם בימים עברו התלוננו על דימום אפי. בתלמוד מוזכר דימום מהאף כ לדמא דאתי מנחירא (מסכת גיטין) וחכמי התקופה אף הציעו מספר סגולות כדי למנעו. בלשון המקצועית דמם אף נקרא: "Epistaxis". הסיבות להופעתו מגוונות והעיקריות שבהן תהינה: יובש רירית, דלקת או שימוש בתרופות "לדילול דם". המיקום השכיח באף ממנו פורץ...

The post האף מדמם? appeared first on עתיד מדיקל.

]]> אף מדמם

אף מדמם הינו תופעה שכיחה. גם בימים עברו התלוננו על דימום אפי. בתלמוד מוזכר דימום מהאף כ לדמא דאתי מנחירא (מסכת גיטין) וחכמי התקופה אף הציעו מספר סגולות כדי למנעו. בלשון המקצועית דמם אף נקרא: "Epistaxis". הסיבות להופעתו מגוונות והעיקריות שבהן תהינה: יובש רירית, דלקת או שימוש בתרופות "לדילול דם". המיקום השכיח באף ממנו פורץ הדימום הוא מארג (Plexus) של כלי דם בקידמת מחיצת האף הנקרא "Kisselbach area".

הדימום בדרך כלל ניכר והמראה "מפחיד" אך אל דאגה, לרוב ניתן לעצרו באופן עצמאי.

ישנם פתרונות עממיים לטיפול בדימום אך את המלצות רופאי אא"ג במקרה של אף מדמם ניתן לסכם במספר נקודות :
  • לעצירת הדימום:
    • ניתן להניח על גבי האף שקית מי/קוביות קרח או גרגירי אפונת גינה קפואים לשם קירור וכיווץ כל הדם. נא שימו לב לא להניח את הקרח באופן ישיר ע"ג העור אלה מעל שכבת מגן כמו במגבת נייר או מגבת דקה.
    • ניתן להשתמש בתרסיס "טיפות אף" לכיווץ כלי דם (אלרין ודומיו), פעם או פעמיים.
    • המנע מהכנסת גופים זרים לחלל האף, הדבר עלול להחריף את הדמם וכן המנע מהסרת קרישי דם. ניתן לשטוף את האף עם מי מלח לשם כך.
  • במידה והדמם אינו פוסק, יש לפנות לחדר המיון. באם הנך משתמש ברכב פרטי, אל תנהג לבד לבית החולים.
  • לאחר עצירת הדימום היה ער לכך שהרקמה עדיין לא החלימה לגמרי:
    • יש להימנע ממאמץ גופני, קינוח חזק של האף וצריכת מזון / שתייה חמה למשך 3 ימים.
    • התעטש בפה פתוח.
    • הימנע מרכינה לפנים בעת הרמת משא כבד, במידה הצורך, הרם משא בברכיים כפופות וגב ישר.
  • בעונות חמות ויבשות ניתן לרכך את הרקמה בעזרת משחת "פראפין לבן" (ניתן להשיג בבתי המרקחת ללא מרשם). יש למרוח בעדינות בעזרת צימרון בחלקו הקדמי של אף ,על גבי דופן המחיצה.
  • באירועים חוזרים, חשוב לפנות לייעוץ רופא אא"ג !

The post האף מדמם? appeared first on עתיד מדיקל.

]]> גידולים סרטניים של חלל האף והסינוסים https://atidmedical.co.il/%d7%92%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a1%d7%a8%d7%98%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%97%d7%9c%d7%9c-%d7%94%d7%90%d7%a3-%d7%95%d7%94%d7%a1%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%9d/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2592%25d7%2599%25d7%2593%25d7%2595%25d7%259c%25d7%2599%25d7%259d-%25d7%25a1%25d7%25a8%25d7%2598%25d7%25a0%25d7%2599%25d7%2599%25d7%259d-%25d7%25a9%25d7%259c-%25d7%2597%25d7%259c%25d7%259c-%25d7%2594%25d7%2590%25d7%25a3-%25d7%2595%25d7%2594%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%25a0%25d7%2595%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%259d Wed, 10 Jul 2019 08:56:17 +0000 https://atidmedical.co.il/?p=5340 גידולים סרטניים של חלל האף והסינוסים מה הוא גידול סרטני? גופנו בנוי ממארג של טריליוני תאים. לכל תא מעגל חיים אשר בסיומו התא מתנוון ומפסיק לחיות. תאים חיים מתרבים ע"י חלוקה. תהליך החלוקה נמצא בבקרה ביולוגית מורכבת הדואגת שהתרבות התאים תענה בדיוק לצרכי הגוף, תהה זו גדילה, ריפוי פצע או החלפת תאים זקנים. גידול מופיע...

The post גידולים סרטניים של חלל האף והסינוסים appeared first on עתיד מדיקל.

]]> גידולים סרטניים של חלל האף והסינוסים
מה הוא גידול סרטני?

גופנו בנוי ממארג של טריליוני תאים. לכל תא מעגל חיים אשר בסיומו התא מתנוון ומפסיק לחיות. תאים חיים מתרבים ע"י חלוקה. תהליך החלוקה נמצא בבקרה ביולוגית מורכבת הדואגת שהתרבות התאים תענה בדיוק לצרכי הגוף, תהה זו גדילה, ריפוי פצע או החלפת תאים זקנים. גידול מופיע כאשר בחלק מסויים של הגוף , תהליך הבקרה נפגע ומתחילה התרבות תאים ללא בקרה. ישנם סוגים רבים של גידולים אך כולם מתחילים באופן דומה, פגיעה בקוד הגנטי של התא (דנ"א) תוך יצירת חלבונים חדשים או פגיעה בחלבונים קיימים עם הפרעה במנגנוני התפתחות התאים. הפגיעה בקוד הגנטי יכולה להיות מולדת או נרכשת כמו במקרים של עישון סיגריות או צריכת מאכלים מסוימים.

התאים הגידוליים הם חסרי בקרת גדילה ולכן במקום להתנוון הם ממשיכים לגדול. צורתם שונה מהתאים הרגילים עם מאפיינים צורניים (היסטולוגיים) יחודיים המאפשרים לרופא הפתולוג לזהות אותם ולהבדילם מתאים נורמליים.

בנוסף לחוסר ניוון, לתאים אילו תכונות נוספות שאין לתאים רגילים כמו התפשטות מקומית ומרוחקת הנקראת בשפה המקצועית: מטסטזה (גרורה). תאים אילו יכולים לחדור לרקמה שכנה או להתפשט דרך מערכת הדם והלימפה לאזורים מרוחקים בגוף. גידולים מסוג זה נקראים גידולים ממאירים. לעומתם, ישנם גידולים שפירים. לגידולים אילו אין תכונת פולשנות. פגיעתם נובעת מההתרחבות המקומית באזור גדילתם.

גידולים שונים מתנהגים באופן ביולוגי שונה ולכן צורת הטיפול משתנה בין גידול לגידול.

מה הם הגידולים של חלל האף והסינוסים?

כדי להבין גידולים אילו כדי להזכיר מעט את מבנה חלל האף והסינוסים.

חלל האף הינו מעבר אויר מצופה ברירית נשימתית ומטרתו ללחלח, לחמם וללכוד חלקיקי זיהום גדולים באויר הנשאף. חלקו העליון של חלל האף גובל בבסיס הגולגולת והמוח. בחלקו הצידי והעליון האף גובל בארובות העיניים ובחללי הסינוסים: מקסילרים, אתמואידלים, פרונטלים וספנואידים. בחלקו התחתון מופרד האף מחלל הפה ע"י העצם המקסילרית.

הרירית המצפה את חללי האף והסינוסים כוללת תאי אפיתל, תאים של בלוטות הפרשה, סיבי עצב (כולל עצב חוש הריח) , רקמה חיבור ותאים נוספים. בנוסף באזור זה קימת רקמת סחוס ועצם.

בכל אחד מסוגי תאים אילו יכול להתפתח גידול עם אובדן תהליך הבקרה. מתאי אפיתל תתפתח קרצינומה קשקשית Squamous cell carcinoma או adenoid cystic carcinoma.

מתאי הפרשה יתפתח Adenocarcinoma.

מתאי עצב יתפתח Schwannoma או Esthesioneurobalstoma.

מתאי מערכת הלימפה תיתפתח Lymphoma.

לא כל פוליפ בחלל האף הינו גידול

מחלת סינוסים כרונית הינה מחלה שכיחה באוכלוסיה ושכיחותה אף הולכת וגדלה ע"פ סקרים אפידמיולוגיים. המחלה קשורה לנוכחות אלרגיה ואסטמה. חלק ממחלות הסינוסיטיס הכרונית מאופיין בנוסף לתסמינים הרגילים גם בהתפתחות מבנים בצקתיים בצורת "אשכולות ענבים" הנקראים "פוליפים". לעיתים הפוליפים מופעים כצבר (אשכולות) ולעיתים כפוליפ גדול וחוסם.

רובם כאמור שפירים אך המקרים של מחלה חד צדדית או פוליפ גדול ובולט באופן חד צדדי, יש צורך בהשלמת הברור לשלילת מחלה גידולית.

שכיחות וסימנים

גידולים בחלל האף והסינוסים נדירים. הם מהווים סה"כ 1% מכלל הגידולים בגוף ורק כ 3-5% מכלל הגידולים באזור הראש והצוואר. גידולים אילו מעט שכיחים יותר בגברים מבנשים והגיל הממוצע להופעתם הוא כ-50.

חלק מגידולים אילו קשור בהרגליי חיים וחלקם קשור לחשיפה לגורמים קרצינוגניים בסביבת עבודה.

עישון קשור בעליה בשכיחות גידולים אך מעורבותו בחלל האף עדיין במחקר. קיים קשר הדוק בין מופע של גידולים מסוימים בחלל האף לבין חשיפה לאבק נסורת או עבודות עור וכן לאדי ניקל. כמו כן יתכן קשר בחשיפה לאדי חומרים נדיפים כמו פורמלדהיד (במעבדות) או ממיסים אורגניים. בחלק מהגידולים קיים קשר בין נוכחות וירוס ה HPV (פפילומה) לבין התפתחותם.

חלל האף והסינוס המקסילרי הינם האזור השכיח ביותר להתפתחות גידולים. לאחריהם הסינוסים האתמואידליים. התפתחות גידולים ראשוניים בסינוסים הספנואידליים או הפרונטליים נדירה מאוד.

על אף שלא כל גידולי האף ניתנים למניעה, מן האמור לעיל ניתן להסיק שהגנה על אפנו במקומות עבודה מסוימים כמו: נגריות, סנדלרות ועבודות עור, מעבדות לזיקוק ועבודה עם ניקל, מפעלים כימיים עם חשיפה לאדי ממיסים אורגניים או מעבדות מחקר בהם קימת חשיפה לפורמלין (פורמלדהיד) יכולה להקטין את שכיחות והתפתחות גידולים אילו.

אחת הבעיות בזיהוי גידולים אילו הינו אופיים ה"שקט". גידולים אילו הינם א-תסמיניים כלומר, אינם גורמים לכל תופעה אלא רק כאשר הם מגיעים לשלב מתקדם. סימנים רבים של גידול יכולים להתאפיין כמחלה שכיחה של דלקת אף אלרגית או סינוסיטיס כרונית. החשד עולה כאשר מופיע דימום חוזר, כאב חד צידי, חסימה אפית חד צידית או אובדן חוש ריח חד צידי וסימנים שונים בעת בדיקה פיזיקלית (בדיקת רופא) או בהדמיה.

עקב נדירותם, סקר קבוע לאיתור מוקדם עבור גידולים אילו אינו יעיל.

כאמור, סימנים וסימפטומים היכולים להחשיד לנוכחות גידול בחלל האף או הסינוסים הם:
  • חסימה אפית ממושכת שאינה משתפרת או אף מחמירה.
  • חסימת אף חד צידית או ירידת חוש ריח חד צידית.
  • דמם אפי.
  • הפרשה לועית אחורית , לעיתים עם גוון דמי.
  • כאב ממושך סביב העין או ירידה בתחושה עורית בלחי בצד אחד.
  • ירידה חדה בראיה בעין אחת.
  • דמעת קבועה וממושכת.
  • ירידה בתחושה בשיניים האחוריות העליונות בצד אחד או כאב שאינו מוסבר ע"י רופא השיניים.
  • נפיחות בלחי או בחיך.
  • קושי מתגבר בפתיחת הפה.
  • תחושת מלאות ולחץ באוזן.
  • מופע של בלוטות לימפה מוגדלות בצוואר.
בדיקה רפואית (פיזיקלית), קביעת האבחנה ואומדן הגידול

בדיקת הרופא נקראת בדיקה פיזיקלית. בדיקת האף כוללת בנוסף לבדיקת אא"ג מלא גם בדיקהאנדוסקופית של חלל האף.

לפני כל בדיקה מתקיים תשאול רפואי (אנמנזה) ע"י הרופא תוך בירור כל הפרטים הרלוונטיים לגבי הרקע הרפואי ותסמינים מחשידים. בשלב זה תתבקש\י לתאר את כל הארועים והתחושות שהופיעו בהקשר לבעיה הרפואית ומהלך התפתחותם. אנא הקפידו למסור את כל הנתונים גם אם לדעתכם אין לכך רלוונטיות.

הבדיקה כאמור תכלול גם בדיקה אנדוסקופית בעזרת סיב גמיש או קשיח כדי לצפות ולנסות לאתר את מקור המחלה ובמקרה של גידול, את אזור המוצא והצמיחה שלו.

השלב הבא בבדיקת החולה הינו הפניה להדמיה. ההדמיה הראשונה בדר"כ תהיה CT מערות פנים.

הדמית ה CT תורמת לרופא בהערכה העקרונית האם הממצא הקליני חשוד לתהליך גידולי ואם כן, להערכת מוצאו, מידת התפשטותו ואילו אזורים מעורבים בתהליך.

בשלב זה יתכן ותופנה לבדיקת הדמיה נוספת: MRI. ייחודה של בדיקה זו היא הדגשת הרקמה הרכה והיכולת להבדיל בין סוגים שונים של רקמה והפרשה בחלל האף והסינוסים. בדיקה זו היא בדיקה משלימה לבדיקת ה CT  ובעזרתה ניתן להעריך האם הגידול התפשט גם לרקמות מעבר לחלל האף כמו למעטפות המוח או לאזורים עדינים בחלל העין. MRI משמש לעיתים גם ככלי מעקב אחר אפשרות לחזרת גידולים.

הדמיה נוספת נדרשת לעיתים כאשר כבר קימת אבחנה של גידול ומתקיימת שאלה של פיזור מרוחק. בדיקה זו נקראת PET CT. בעזרת חומר ההדמיה המיוחד ניתן לצבוע אזורי גידול (אזורים עם מטבוליזם גבוה) ולאתר אפשרות למטסטזות מרוחקות.

לאחר ההדמייה תינטל ביופסיה (דגימה) של הריקמה. ע"פ מראה הרקמה הנבדקת וע"פ מיקומה, תבחר שיטת הדגימה.

כאשר הרקמה בולטת ונגישה בחלל האף תלקח ביופסיה אנדוסקופית מהחומר החשוף לאחר הרדמה מקומית . הפעולה קצרה ואינה כואבת ומבוצעת במרפאה.

באזורים עמוקים בחלל הרקמה כמו במקרה של בלוטות לימפה מוגדלות או רקמה לחי נפוחה, תילקח ביופסיה ע"י דקירה במחט – FNA. זו למעשה דגימה ציטולוגית של תאים הנשאבים ממרכז התהליך ונשלחים לאחר עיבוד לבדיקה ע"י הציטולוג. בדיקה זו מבוצעת במכון ייעודי עקב הצורך המידי לעבד את החומר. בדיקה זו אינה כואבת יותר מבדיקת דם רגילה.

דרך נוספת לנטילת דגימה היא ביופסיה פתוחה או ביופסיה בניתוח. באותם מקרים בהם נדרשת דגימה עמוקה או נטילת כמות רבה של רקמה, תבוצע ביופסיה ע"י אנדוסקופ או בחשיפה ישירה בחדר הניתוח. בבדיקה זו נטילת בלוטה שלמה או מספר דגימות מרקמה חשודה הנמצאת במעמקי חלל האף או הסינוסים.

בנוסף לזיהוי המקור התאי וסוג הגידול, כדי להתאים את אופן הטיפול דרושה הערכה של היקף הגידול ומכאן גם המשמעות הפרוגנוסטית שלו.

גידולים ממאירים

 השיטה המקובלת לאומדן הגידול והמדד הפרוגנוסטי הינה שיטת ה  TNM. בשיטה זו, מובא בחשבון גודל הגידול (T), פיזור מטסטטי לבלוטות לימפה  (N), ופיזור מטסטטי מרוחק (M).

לשם אומדן זה דרושים כל הנתונים שנאספו בבדיקה הפיזיקלית וההדמיה.

לאחר איסוף הנתונים והערכת ה TNM ניתן לקבל דרוג לגידול (staging) המדורג מ 1 עד 4 (תיתכנה תת חלוקות) . באופן כללי ניתן לאמר שככל שהדרוג נמוך יותר, תוצאת הטיפול וסיכויי ההחלמה טובים יותר.

מידע כללי על אפשריות טיפול

לאחר קביעת סוג הגידול ודירוגו יתכנס צוות הטיפול לגבש מדיניות והממלצות עבור המטופל. הצוות כולל בדרך כלל את רופא האא"ג, הפתולוג והאונקולוג.

לפני הטיפול כל האפשרויות והדרכים המקובלות לטיפול צרכות להיפרס ולהידיין יחד עם החולה כאשר ההחלטה היא בסופו של דבר בידי החולה עצמו. לעיתים , יש מקום גם לדעה נוספת , כאשר האבחנה אינה מוחלטת או כאשר קימות מספר אפשרויות טיפול.

ככלל, אפשריות טיפול הן : כירורגיה, טיפול קרינתי, טיפול כימותרפי, ושילוב ביניהם.

טיפול כירורגי בלבד שמור בדרך כלל לגידולים בשלב המוקדם או כטיפול מקדים לפני טיפול נוסף. מטרת הניתוח, כריתה רחבה בשוליים בריאים. בעבר מרבית הניתוחים באזור האף והסינוסים היו מבוצעים בגישה הפתוחה כלומר, חתכי הניתוח בוצעו ברקמה הפנים לשם חשיפת אזורי הגידול. כיום מרבית הניתוחים מבוצעים בגישה אנדוסקופית כלומר, חדירה אל אזורי הגידול דרך חללי האף בעזרת אנדוסקופ ללא חתכים בפנים. במקרים חריגים של גידול מפושט תתיכן גישה משולבת אשר גם היא מקלה ומגבילה את מידה המעורבות החיצונית.

לאותם גידולים בשלב מתקדם או לגידולים שאופיים ונטיתם להתפשט גדולה, ישולב בדרך כלל גם טיפול קרינתי לאזורים הרלוונטיים ו\או טיפול כימותרפי. הטיפול הקרינתי או הכימותרפי יכול להינתן טרם הטיפול הכירורגי ויקרא : Neoadjuvant therapy וכאשר הוא ניתן כטיפול משלים לאחר כירורגי הטיפול יקרא Adjuvant therapy.

הטיפול הקרינתי מבוסס על חשיפת מקור הגידול וסביבתו לקרינה רבת עוצמה ע"פ תוכנית קרינה מובנית מראש. כיום ישנם מכוני קרינה מתקדמים המאפשרים שימוש במערך קרינה מבוסס מחשב המאפשר תאום עוצמת הקרינה וכיוון הקרינה באופן רציף IMRT Intensity Modulated Radiation Therapy.

הטיפול הכימותרפי הינו טיפול בקבוצת תרופות אנטי סרטניות הניתנות דרך הוריד או דרך הפה במטרה להגיע אל התאים הסרטניים דרך מערכת הדם. הטיפול יכול להינתן לפני ניתוח (יחד או ללא קרינה) במטרה להקטין את הגידול טרם הטיפול הכירורגי. טיפול כזה נקרא טיפול נאו-אדג'ובנטי. הטיפול יכול להינתן לאחר הכריתה הכירורגית (יחד או ללא קרינה) לטיפול בגרורות נסתרות. טיפול כזה נקרא טיפול אדג'ובנטי. לעיתים, הטיפול הכימותרפי יכול להינתן כטיפול עיקרי כמו במקרים בהם הגידול אינו נתיח.

כיום ישנן יותר ויותר תרופות שהן מכוונות מטרה כלומר, תרופות שפותחו במיוחד ל"תקיפת" תאים סרטניים מסוג מסיים כדוגמת Cetuximab עם פחות תופעות לואי ושיפור בהצלחות הטיפול.

היקף תוכנית הטיפול הנוסף תלויה באופן ישיר בסוג הגידול ודירוגו כמובן אך גם במצבו הכללי של החולה ומידת סבילותו את הטיפול.

למידע נוסף ניתן להיכנס לאתר ה NCCN  – The National Comprehensive Cancer Network.

The post גידולים סרטניים של חלל האף והסינוסים appeared first on עתיד מדיקל.

]]> CT מערות פנים https://atidmedical.co.il/ct-%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%a0%d7%99%d7%9d/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=ct-%25d7%259e%25d7%25a2%25d7%25a8%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%25a4%25d7%25a0%25d7%2599%25d7%259d Wed, 10 Jul 2019 08:40:08 +0000 https://atidmedical.co.il/?p=5328 CT מערות פנים – כלי אבחון חשוב בידי הרינולוג מערות הפנים הם חללים פנימיים בעצם הגולגולת משני צידי האף. חללים אילו מצופים במעטה רקמה ,רירית, בצידם הפנימי. רקמה זו היא שכבת תאים פעילה המפרישה ומייצרת חומרים שונים ואילו מופרשים אל מחוץ לסינוס בעזרת שערות קטנות, הנעות ע"ג השכבה החיצונית של רירית זו, דרך הפתחים הטבעיים...

The post CT מערות פנים appeared first on עתיד מדיקל.

]]> CT מערות פנים – כלי אבחון חשוב בידי הרינולוג

מערות הפנים הם חללים פנימיים בעצם הגולגולת משני צידי האף. חללים אילו מצופים במעטה רקמה ,רירית, בצידם הפנימי. רקמה זו היא שכבת תאים פעילה המפרישה ומייצרת חומרים שונים ואילו מופרשים אל מחוץ לסינוס בעזרת שערות קטנות, הנעות ע"ג השכבה החיצונית של רירית זו, דרך הפתחים הטבעיים של סינוסים.

חללי הסינוסים כמו גם חלל האף יכולים להיות מעורבים בדלקות שונות מהסוג הזיהומי או כתוצאה של הפרעה במערכת החיסון שבגופנו. במצב זה אנו למעשה סובלים מסינוסיטיס.

סינוסיטיס ניתנת לאבחון ע"י תשאול נכון ונטילת פרטים קליניים במפגש רופא-חולה וכן ניתן לבחון את מוצאי פתחי הסינוסים בעזרת בדיקה אנדוסקופית. בדיקה זו מבוצעת ע"י רינולוג, רופא אא"ג המתמחה במחלות האף וסינוסים.

דא עקא, ניתן לבחון את האזור אליו הסינוסים מתנקזים אבל לא את החלל עצמו. לשם כך אנו נדרשים לבצע דגימה רנטגנית ע"י CT מערות פנים.

כאן המקום להדגיש כי צילום מערות פנים אינו דומה ל CT ואחוז הטעות בו גבוה. לכן צילום זה למעשה מיותר.

CT יומלץ ע"י הרופא כאשר יש צורך לבחון את הסינוסים לעומק או לקראת טיפול ניתוחי (FESS).

MRI אינו תחליף ל CT. לצורך בחינת הסינוסים במחלות כרוניות, CT היא הדמית הבחירה היות והיא מראה טוב יותר את המבנה הגרמי (עצמות) של הסינוסים ואת הרקמה החולה בתוכם.

CT הינו הדמיה ממוחשבת הנעזרת בקרינת רנטגן אך הקרינה הנדרשת היא במינון נמוך. הקרן למעשה פורסת את הגולגלת לפרוסות דקות וע"י שחזור ממוחשב ניתן להביט על חללי הסינוסים בזויות שונות ולקבל תמונת מצב מיטבית של המבנה ונוכחות מחלה.

לסיכום: CT הוא כלי חשוב בידי הרינולוג כדי להשלים את הברור הרפואי. הוא נידרש בנוכחות מחלה כרונית לקראת ניתוח או במקרה של חשד בסיבוך כתוצאה ממחלה חדה.

ה-CT מתאר את מבנה הסינוסים ומשרת את המנתח בתכנון טרם ניתוח  ע"י אפיון המבנה האנטומי ומיקום המחלה. במקרים מיוחדים הוא מאפשר גם שימוש באמצעי ניווט (ראה ניתוחים בעזרת מערכת ניווט ממוחשבת).

ct

The post CT מערות פנים appeared first on עתיד מדיקל.

]]> מה היא בדיקה אנדוסקופית? https://atidmedical.co.il/%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%99%d7%90-%d7%91%d7%93%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%90%d7%a0%d7%93%d7%95%d7%a1%d7%a7%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%aa/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%259e%25d7%2594-%25d7%2594%25d7%2599%25d7%2590-%25d7%2591%25d7%2593%25d7%2599%25d7%25a7%25d7%2594-%25d7%2590%25d7%25a0%25d7%2593%25d7%2595%25d7%25a1%25d7%25a7%25d7%2595%25d7%25a4%25d7%2599%25d7%25aa Wed, 10 Jul 2019 08:36:37 +0000 https://atidmedical.co.il/?p=5324 בדיקת אף אנדוסקופית אנדוסקופ הינו סיב אופטי דק, בקוטר כ 3 מ"מ, ובקצהו עינית המאפשרת הסתכלות לתוך המבוך הצר בחלל האף. הסיב האופטי הופך לפנס דק ע"י מקור אור חיצוני התחבר אל קצהו האחר. הרופא משתמש באנדוסקופ כדי להביט את תוך חלל האף ואזורי המוצא של חלל הסינוסים ומאפשר בדיקה בהירה ומדוקדקת של מראה ומבנה האף...

The post מה היא בדיקה אנדוסקופית? appeared first on עתיד מדיקל.

]]> בדיקת אף אנדוסקופית

אנדוסקופ הינו סיב אופטי דק, בקוטר כ 3 מ"מ, ובקצהו עינית המאפשרת הסתכלות לתוך המבוך הצר בחלל האף. הסיב האופטי הופך לפנס דק ע"י מקור אור חיצוני התחבר אל קצהו האחר.

הרופא משתמש באנדוסקופ כדי להביט את תוך חלל האף ואזורי המוצא של חלל הסינוסים ומאפשר בדיקה בהירה ומדוקדקת של מראה ומבנה האף וחלליו.

הבדיקה מהירה, אינה כואבת ואורכת כדקה. במהלכה יבדוק הרופא את המבנה הכללי בחלל האף (מבנה מחיצת האף, מבנה הקונכיות, אזור חוש הריח), מראה הרירית המצפה את חלל האף (יובש,נפיחות, בצקת, פוליפים), טיב ההפרשה בחלל האף (אלרגית, מוגלתית) ומראה וניקיון אזור מוצא הסינוסים.

טרם הבדיקה יזליף הרופא בעזרת מכשיר מתאים תמיסת הרדמה מקומית להקלת הבדיקה. לתמיסה טעם מריר במקצת. תחושת ההרדמה חולפת לאחר כרבע שעה.

ייתכן ובמהלך הבדיקה ייטול הרופא דגימה או תרבית מהפרשה בחלל האף.

לבדיקה חשיבות רבה, הן כבדיקה ראשונית לאבחון מחלות האף והסינוסים והן להערכת חלל האף והסינוסים לאחר ניתוח.

The post מה היא בדיקה אנדוסקופית? appeared first on עתיד מדיקל.

]]> ניתוח סינוסים https://atidmedical.co.il/%d7%a0%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%97-%d7%a1%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%9d/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%25a0%25d7%2599%25d7%25aa%25d7%2595%25d7%2597-%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%25a0%25d7%2595%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%259d Wed, 10 Jul 2019 08:30:02 +0000 https://atidmedical.co.il/?p=5315 ניתוח סינוסים : FESS – Functional Endoscopic Sinus Surgery אחד הכלים העומדים לרשות הרופא לטיפול במחלת הסינוסיטיס הינו ניתוח. מטרתו של ניתוח הסינוסים הינה לחדש את הפיזיולוגיה והניקוז הטבעי של חללי הסינוסים, לפנות את גורמי המחלה ולהקל על איכות החיים והנשימה אפית.  הניתוח השכיח ביותר הינו ניתוח  FESS או בתרגום מילולי : ניתוח פונקציונלי אנדוסקופי של חללי הסינוסים....

The post ניתוח סינוסים appeared first on עתיד מדיקל.

]]> ניתוח סינוסים : FESS – Functional Endoscopic Sinus Surgery

אחד הכלים העומדים לרשות הרופא לטיפול במחלת הסינוסיטיס הינו ניתוח. מטרתו של ניתוח הסינוסים הינה לחדש את הפיזיולוגיה והניקוז הטבעי של חללי הסינוסים, לפנות את גורמי המחלה ולהקל על איכות החיים והנשימה אפית.

 הניתוח השכיח ביותר הינו ניתוח  FESS או בתרגום מילולי : ניתוח פונקציונלי אנדוסקופי של חללי הסינוסים.

הבנה טובה יותר של הפיזיולוגיה ואופן הניקוז של מערות האף (סינוסים) במקביל להתפתחות בטכנולוגיה האנדוסקופית, אפשרה בסוף שנות ה 70 לפתח גישה כירורגית זעיר פולשנית לטיפול במחלות סינוסים. פיתוחו של האנדוסקופ אפשר לכירורג להביט אל תוך חללי הסינוסים בזויות שונות או במשפט אחר "לראות מעבר לפינה".

בגישה זו, בעזרת אנדוסקופ דק (סיב אופטי) ומצלמה מיוחדת, מתבצעת סריקה מדוקדקת של חלל האף והסינוסים עם הסרה כירורגית ממוקדת של הרקמה החולה. בניתוח, הכירורג מאתר ומרחיב את הפתח הטבעי של חללי הסינוסים המעורבים במחלה ומשמר את האזור הבריא.

לניתוח האנדוסקופי יתרונות רבים:
  • ראשית, היכולת להגיע ולצפות לכל מקום בחלל האף והסינוסים השתפרה לאין ערוך. ניתוחים בגישה פתוחה דרשו חיתוך ברקמת הפנים תוך השארת צלקות וזמן החלמה ממושך יותר.
  • בניתוח FESS אין סימנים חיצוניים כיון שהגישה אל חלל הסינוסים הינה דרך פתח האף הטבעי.
  • ההחלמה בדרך כלל מהירה יותר, פחות דמם ולרוב, השארת תחבושת בחלל האף (טמפונים) אינה נחוצה.

כאשר מצבו של חולה הסובל מסינוסיטיס אינו משתפר בעזרת טיפול תרופתי, הרופא עשוי להמליץ על ניקוז הסינוסים בניתוח  לאחר הבדיקה האנדוסקופית והשלמת הברור ע"י CT מערות פנים.

סינוסים בריאים
דלקת בסינוס שמאל

לחולה תפקיד חשוב בקבלת ההחלטה לגבי טיפול בניתוח! החולה יכול להחליט לעבור ניתוח FESS במצב בו הפגיעה באיכות חייו עקב מחלת הסינוסים משמעותית עד פגיעה בתפקוד יומי. במקרה כזה, ניתוח מוצלח ישדרג את הטיפול במחלה ויכול  לשפר את איכות ושיגרת החיים.

טרם הניתוח הרופא נדרש למסור בידי החולה את כל המידע הדרוש עבורו להחלטה על טיפול מסוג זה. המידע יכלול תיאור הניתוח באופן כללי, סיבוכים אפשריים (נדירים ככל שיהיו) ותנאי ההחלמה לאחר הניתוח כלומר, על מה על החולה לצפות בתקופה הקצרה שלאחר הניתוח.

שיעור ההצלחה של ניתוח FESS בשיפור איכות החיים עומד על מעל ל 90%. היות ומדובר ברב המקרים במחלה כרונית, חשובלציין שגם לאחר הנתוח, נדרש המשך טיפול תרופתי תומך ומעקב עיתי ע"י הרופא. לעיתים, כחלק מהטיפול, יש צורך לחזור על ניתוח כדי לשמר את המצב המיטבי. צורך זה תלוי באופי המחלה, ההתמדה בטיפול תרופתי ושמירה על מעקב רפואי רצוף.

The post ניתוח סינוסים appeared first on עתיד מדיקל.

]]> דלקות בסינוסים https://atidmedical.co.il/%d7%93%d7%9c%d7%a7%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a1%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%9d/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2593%25d7%259c%25d7%25a7%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%2591%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%25a0%25d7%2595%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%259d Wed, 10 Jul 2019 08:28:32 +0000 https://atidmedical.co.il/?p=5313  כיצד מתמודדים עם דלקות בסינוסים? מתי דלקת בסינוסים נובעת מזיהום ומתי דווקא מסיבות אחרות? כיצד נטפל בדלקת כרונית ומדוע במצבים מסוימים מומלץ לגשת לניתוח כירורגי? הסינוסים של צידי האף הם חללים מצופי רירית. תפקידם האנטומי לא לגמרי ברור. הערכות שונות ורבות הועלו לגבי יעודם, בין היתר, הקלה על משקל הראש, בלימת זעזועים, טיוב תהודת הקול,...

The post דלקות בסינוסים appeared first on עתיד מדיקל.

]]>  כיצד מתמודדים עם דלקות בסינוסים?

מתי דלקת בסינוסים נובעת מזיהום ומתי דווקא מסיבות אחרות? כיצד נטפל בדלקת כרונית ומדוע במצבים מסוימים מומלץ לגשת לניתוח כירורגי?

הסינוסים של צידי האף הם חללים מצופי רירית. תפקידם האנטומי לא לגמרי ברור. הערכות שונות ורבות הועלו לגבי יעודם, בין היתר, הקלה על משקל הראש, בלימת זעזועים, טיוב תהודת הקול, חימום האוויר העובר בחלל האף, איזון לחצים בשינויי גובה ועוד.

מערך של שערות קטנות על גבי מעטפת הרירית המצפה את הסינוסים, דואג בתנועתו המתמדת לסילוק הפרשה ונקיון חללי הסינוס כך שחלל הסינוסים בדר"כ נקי ממזהמים.

בכל מחלה זיהומית של דרכי הנשימה העליונים כולל במקרה של מחלה ויראלית, מתקיימת נפיחות של הרירית  או בצקת בשפה הרפואית. פתחי חללים אלו, שמראש אינם גדולים במיוחד, נחסמים בעקבות הבצקת והפרשות לצד גורמי הזיהום מצטברים בתוכן. חיידקים שנמצאים באופן קבוע בחלל האף, מוצאים בהפרשה שבתוך הסינוסים קרקע מזון וצמיחתם הופכת לדלקת חדה של הסינוסים – סינוסיטיס.

כיצד מתבטאת דלקת בסינוסים?

דלקות בסינוסים מתחלקות לשתי קבוצות עיקריות, ישנן דלקות חדות, זיהומיות, שהן תוצאה מזיהום וירלי או חיידקי של דרכי הנשימה או משנית לזיהום שיניים קשה. לעומתן, ישנן דלקות המכונות דלקת כרונית. דלקות אילו  מבטאות מחלות כרוניות מורכבות יותר שבסיסן פעילות מוגברת וחולנית של מערכת החיסון ברירית האף. לקבוצת המחלות הכרוניות שייכות גם אותן דלקות זיהומיות ממשוכות שאינן חולפות עם טיפול אנטיביוטי כמו דלקת ממקור פטרייתי.

הסימפטומים של הדלקת הזיהומית החדה מוכרים לכולם: כאב חד בפנים (מצח, רקות  או הקרנה לשיניים העליונות),  אף גדוש בהפרשה שיורדת לגרון, לעתים בגוון מוגלתי ותחושת קושי בנשימה דרך האף ופגיעה בחוש הריח עקב הבצקת והגודש.

את החולים בדלקות הכרוניות, ניתן לסווג לשתי קבוצות: אילו הסובלים ממחלה ללא פוליפים בחלל האף והסינוסים והקבוצה הכוללת גם נוכחות פוליפים.

הסימפטומים בחולים עם דלקת הכרונית הם קלים במידת מה אך מלווים את מהלך חייו של החולה לאורך שנים ולכן השפעתם על איכות חייו משמעותית וקשה. אילו הסובלים ממחלה כרונית מתארים בסקרי איכות חיים פגיעה קשה יותר מאילו הסובלים ממחלות לב ומחלות ריאה כרונית.

הביטוי הקליני של מחלות אילו הינו גודש כרוני באף עם הפרשה ונזלת כרונית היכולה לגרום מאי נוחות ועד לשיעול ממושך וכרוני. למחלות אילו יכול להתלוות כאב חד אך בדרך כלל הביטוי או של מעין תחושת לחץ ואי נוחות בפנים. לפעמים הנ"ל מתואר כ"עייפות כרונית". בדרגות החומרה השונות יכולה להתלוות גם ירידה בחוש ריח וטעם הפוגעת משמעותית בהנאות החיים. תארו לעצמכם מצב שבו שלכל מזון שנכנס לפיכם יש טעם של דיקט.

המחלה הכרונית מלווה במקרים רבים בתחלואה נוספת, מקבילה. חלק ניכר מהחולים סובל גם ממחלת האסטמה ומתקיימת בנוסף אלרגיה לגורמים שונים, בדרך כלל קרדית הבית (אבק) אך גם: דשא, שער כלב או חתול, נוצות וצמחים שונים.

החרפה במצב מחלת הסינוסים יכול לתרום להחרפה במחלת האסטמה ונוכחות של אלרגיה חדה תורמת להחמרה בתחושת הגודש והאי נוחות באף ובסינוסים.

כיצד מאבחנים דלקת בסינוסים?

האבחנה היא בראש ובראשונה אבחנה קלינית והרופא יכול להיעזר בהדמיה  מסוג CT. לצילומי מערות פנים כיום יש ערך מוגבל בלבד.

לאחר תשאול מדוקדק וקבלת התמונה הרפואית השלמה במפגש עם הרופא, מתבצעת בדיקה גופנית הכוללת שימוש באנדוסקופ  – סיב אופטי – בחלל האף. באמצעות האנדוסקופ ניתן לזהות את פתחי הסינוסים ולאתר את תסמיני הדלקת. לעיתים כאמור,  נדרש להשלים את הברור ע"י ביצוע CT לאזור "מערות הפנים" כדי לקבל את תמונת המצב המלאה בתוך החללים עצמם.

כיצד מטפלים בדלקת זיהומית בסינוסים?

חשוב לדעת כי רוב דלקות הסינוסים החדות נגרמות עקב מחלות ויראליות, וחולפות בעצמן. ניתן בשלבים הראשונים להסתייע בטיפול סימפטומטי ע"י תרופות מקלות צינון.  אם למרות הטיפול התסמינים לא עוברים בתוך מספר ימים, יש לבחון אפשרות של זיהום חיידקי. במקרה כזה הרופא המטפל ישקול טיפול אנטיביוטי. במקרים חריגים, כאשר הדלקת אינה חולפת ונמשכת זמן ממושך או כאשר עולה החשד הנדיר לסיבוך, הטיפול יכול לכלול התערבות ניתוחית ע"י ניתוח אנדוסקופי הנקרא FESS.

במהלך הניתוח חודרים חללי הסינוסים מכיוון האף, שואבים מהם את התוכן הדלקתי עד לניקיונם. ההחלמה מהניתוח מתבצעת ללא כאבים, ומורגש בעיקר גודש באף שעובר לאחר שבועות אחדים. ההתאוששות מניתוח זה, וכן החזרה לשגרה הם די מהירים.

מה היא הדלקת הכרונית?

על פי ההגדרה המקובלת, דלקת כרונית היא דלקת הנמשכת מעל 3 חודשים. דלקת כרונית כפי שצוין יכולה לנבוע ממקור זיהומי או מהפרעה בתגובת מערכת החיסון בתוך חלל האף והסינוסים.

כיצד מטפלים בדלקת כרונית בסינוסים?

צריך לזכור כי הטיפול בחולים הסובלים מדלקת כרונית הינו טיפול לאורך שנים.  המוטיב הקליני שעומד מאחורי מדיניות הטיפול היא שיפור איכות חיים כלומר, להביא את החולה לאיכות חיים אישית המתאימה ונוחה לו. הטיפול יתבסס בדרך כלל על טיפול שמרני תחילה ויכלול שטיפות אף במי מלח וטיפול תרופתי באמצעות משאפים. לעתים ניתן לשקול טיפולים תרופתיים נוספים במטרה להקל על הסימפטומים. כאשר הטיפול השמרני לא מסייע,  ניתן לשקול גם את האפשרות הניתוחית.

מטרת הניתוח היא לפנות את הרקמה החולה, לפתוח ולאוורר את חללי הסינוסים, ולהקטין את אי הנוחות. הצלחת הניתוח הסובייקטיבית המתוארת בספרות עומדת על מעל 95% ואיכות החיים יכולה להישמר לשנים רבות.

טיפול ביולוגי לסינוסיטיס כרונית, מה זה?

בשנים האחרונות הצטרף נדבך נוסף ליכולת הטיפול בסינוסיטיס כרונית והוא הטיפול הביולוגי. טיפול ביולוגי הוא למעשה שימוש במולקולה מהונדסת המחקה חומר ביולוגי טבעי הנוצא בגוף. החומר, כשהוא מוזרק לגוף בהזרקה תת עורית, מגיע לאתרים במערכת החיסון ומעכב באופן ספציפי וממוקד פעילות ביוכימית עודפת אשר גורמת לתגובה החולנית ומביאה לביטויי המחלה.

בארץ ישנן שלש סוגי טיפול ביולוגי המאושרים למתן דרך שב"ן (שרותי בריאות נוספים) או חברות ביטוח בהינתן תנאים כמו: חזרת הממצאים והתלונות לאחר ניתוח קודם או חוסר שליטה ועיכוב תסמינים בטיפול שמרני אחר (סטרואידים) עם רמות תאי דם (אאוזונופילים) גבוהים בדם, רקע של אסטמה וכד'.

הטיפול הניתן הינו תוספת ( Ad-on ) על טיפול שמרני בעזרת תרסיס אף סטרואידלי וההמלצה לסוג הטיפול תתקבל בדר"כ בדיוק קליני משותף עם רופאי אלרגיה ולעיתים גם רופאי ראות וכפוף לאישור הגורמים המבטחים.

יעיליותם של הטיפולים הקיימים כיום טובה. פעמים רבות טיפול ביולוגי עשוי למונע צורך בניתוח חוזר. מאידך, לכל טיפול קיים פוטנציאל של תופעות לואי. טרם טיפול ביולוגי מומלץ על קבלת הסבר על סוג התרופה ותופעות לואי צפויות.

The post דלקות בסינוסים appeared first on עתיד מדיקל.

]]> סינוסיטיס: שאלות שכיחות https://atidmedical.co.il/%d7%a1%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%98%d7%99%d7%a1-%d7%a9%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9b%d7%99%d7%97%d7%95%d7%aa/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%25a0%25d7%2595%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%2598%25d7%2599%25d7%25a1-%25d7%25a9%25d7%2590%25d7%259c%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%25a9%25d7%259b%25d7%2599%25d7%2597%25d7%2595%25d7%25aa Wed, 10 Jul 2019 08:26:53 +0000 https://atidmedical.co.il/?p=5311 סינוסיטיס: שאלות שכיחות מה היא מחלת סינוסיטיס? סינוסיטיס או בשמה המדויק יותר רינוסינוסיטיס (Rhinosinusitis) הינה תהליך דלקתי (לא תמיד זיהום) המערב את רירית חלל האף ומערות הפנים (סינוסים, גתות האף).  מחלת הסינוסיטיס יכולה להיות חדה ומשכה קצר (ימים עד שבועות) או כרונית (מעל שלשה חודשים).  הסיבה לסינוסיטיס חדה הינה זיהומית בדרך כלל והמחלה מטופלת היטב ע"י אנטיביוטיקה...

The post סינוסיטיס: שאלות שכיחות appeared first on עתיד מדיקל.

]]> סינוסיטיס: שאלות שכיחות
מה היא מחלת סינוסיטיס?

סינוסיטיס או בשמה המדויק יותר רינוסינוסיטיס (Rhinosinusitis) הינה תהליך דלקתי (לא תמיד זיהום) המערב את רירית חלל האף ומערות הפנים (סינוסים, גתות האף).

 מחלת הסינוסיטיס יכולה להיות חדה ומשכה קצר (ימים עד שבועות) או כרונית (מעל שלשה חודשים).

 הסיבה לסינוסיטיס חדה הינה זיהומית בדרך כלל והמחלה מטופלת היטב ע"י אנטיביוטיקה ותרופות מפחיתות גודש. הסיבות לסינוסיטיס כרונית מגוונות (מזיהום ועד גנטיקה) והטיפול בה יכול לכלול טיפול תרופתי או ניתוחי (ניתוח סינוסים – FESS )

מה קורה באף ובסינוסים בעת סינוסיטיס?

בעת תהליך דלקתי בחלל האף והסינוסים (על רקע זיהום או על רקע דלקת שאינה זיהום), נוצרת נפיחות וגודש בחלל האף וחלל הסינוסים כתוצאה מזרימת דם והפרשה ריר מוגברת.

כתוצאה מכך, נחסמים מוצאי הסינוסים ודרכי האוויר באף ומתפתח מעגל חוזר המחריף את תחושת החסימה, ההפרשה והלחץ. במחלות כרוניות מסוימות, יתכן מופע של פוליפים אפיים (הסיבה לכך עדיין לא ברורה לגמרי) ונוכחותם מחריפה את הסימפטומים.

האם סינוסיטיס שכיחה?

אין מספרים מדויקים לגבי שכיחות המחלה בישראל, אך בארה"ב ומדינות אירופה שכיחותה עולה מדי שנה, קרוב לודאי עקב עליה בזיהום האוויר, עליה ברגישות למזהמים שונים ועליה בעמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. בארה"ב, מדווחים כ 40 מליון ביקורי רופא על רקע סינוסיטיס מדי שנה.

כיצד תתבטא סינוסיטיס חדה?

הסינוסיטיס החדה תופיע בהמשך לדלקת של דרכי הנשימה העליונים ויכולה להתבטא בכאב או לחץ בפנים, בראש או מוקרן לשיניים, תחושת גודש אפי, הפרשה רבה מחלל האף (כנזלת או כליחה בלוע), העלמות חוש הריח ושיעול יבש. לעיתים המחלה מלווה בחום וחולשה כללית .משכה כאמור יכול להמשך מספר ימים עד מספר שבועות.

כיצד נטפל בסינוסיטיס חדה?

טיפול אנטיביוטי יומלץ במידה והסימפטומים אינם מוקלים או אף מחמירים לאחר 5 ימים מתחילת המחלה או נמשכים מעל 10 ימים. כמו כן, במידה וחומרת הסימפטומים בולטת וחדה ואינה תואמת את המקובל במחלה וירלית רגילה של דרכי הנשימה העליונים.

הטיפול המקובל הינו טיפול אנטיביוטי למשך שבוע עד 10 ימים יחד עם טיפול להקלת הסימפטומים כמו נוגדי גודש או משאף סטרואיד לי לזמן קצר.

מה ניתן לעשות עד לפגישה עם הרופא?

ככלל, דחיפות הטיפול בסינוסיטיס חדה הינו פועל של עוצמת הכאב ואי הנוחות שחולה חש. גודש קל וכאב חלש יכול להיות מטופל ע"י נוגדי כאב (אקמול, אספירין ודומיהם), טיפות אף לימים ספורים בלבד, שטיפות אף עם מי מלח וחימום מקומי באזור הכאב בפנים.

במידה והכאב חד ומעיק יש לנסות ולקבוע תור דחוף לרופא או לפנות למוקד חרום / חדר המיון!

כיצד תתבטא סינוסיטיס כרונית?

סינוסיטיס כרונית יכולה להיות המשכה של סינוסיטיס חדה שאינה משתפרת על אף הטיפול המקובל או, מחלת אף וסינוסים כרונית המתבטאת בד"כ בתחושה של חסימה אפית, תחושת גודש ונזלת ואובדן חוש ריח.

 כאב ראש או פנים שכיח פחות ומבטא בעיקר החרפה וזיהום משני המופיע בנוסף למצב הכרוני.

סינוסיטיס כרונית יכולה להתבטא עם מופע של פוליפים בחלל הסינוסים והאף או ללא פוליפים ויכולה להחריף ולהגביר תדירות של התקפי אסטמה.

אילו הסובלים מסינוסיטיס כרונית יתארו לעיתים גם עייפות כרונית, תוצאה של הפרעה באיכות שינה.

כיצד מחליט הרופא איזה טיפול לתת וכיצד מתבצעת בדיקת הרופא?

כדי לבסס את האבחנה, נדרש מפגש רפואי בו ילקחו פרטים על מהלך המחלה ותתבצע בדיקה גופנית.

בהמשך לבדיקת אף אוזן גרון כללית, מתבצעת הבדיקה האפית. הבדיקה נערכת בעזרת סיב אופטי המוחדר, לאחר אלחוש מקומי, אל חלל האף. הבדיקה אינה כואבת ונמשכת שניות ספורות.

בעזרת הסיב הרופא יכול לבחון את כל חלל האף ומוצאי הסינוסים, להגיע לאבחנה והתאם לממצאים להמליץ על טיפול.

הטיפול כאמור יכול להיות תרופתי או כירורגי או שניהם. מטרת הטיפול – שיפור איכות חיים!

The post סינוסיטיס: שאלות שכיחות appeared first on עתיד מדיקל.

]]> שטיפת אף עם מי מלח https://atidmedical.co.il/%d7%a9%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%aa-%d7%90%d7%a3-%d7%a2%d7%9d-%d7%9e%d7%99-%d7%9e%d7%9c%d7%97/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%25a9%25d7%2598%25d7%2599%25d7%25a4%25d7%25aa-%25d7%2590%25d7%25a3-%25d7%25a2%25d7%259d-%25d7%259e%25d7%2599-%25d7%259e%25d7%259c%25d7%2597 Wed, 10 Jul 2019 08:24:26 +0000 https://atidmedical.co.il/?p=5307 שטיפת אף עם מי מלח מדוע? שטיפת אף בעזרת מי מלח מסייעת לניקוי חללי האף מהפרשה עודפת וחומרים מגרים לרירית, מקלה על הגודש האפי, מקטינה את ההסתברות לדלקת ומשפרת תחושת הפרשה אחורית. כמה פעמים עלי לשטוף את האף? מספר השטיפות ביום יכול להשתנות מאדם לאדם. בדרך כלל שטיפה בבוקר היא התחלה טובה ושטיפה בוקר וערב...

The post שטיפת אף עם מי מלח appeared first on עתיד מדיקל.

]]> שטיפת אף עם מי מלח
מדוע?

שטיפת אף בעזרת מי מלח מסייעת לניקוי חללי האף מהפרשה עודפת וחומרים מגרים לרירית, מקלה על הגודש האפי, מקטינה את ההסתברות לדלקת ומשפרת תחושת הפרשה אחורית.

כמה פעמים עלי לשטוף את האף?

מספר השטיפות ביום יכול להשתנות מאדם לאדם. בדרך כלל שטיפה בבוקר היא התחלה טובה ושטיפה בוקר וערב הוא המינון המומלץ. בתנאים מיוחדים כמו לאחר ניתוח השטיפה המומלצת היא לפחות 4 פעמים ביום כדי לסלק את עודף ההפרשה בחלל האף.

ניתן להעזר בשטיפות אף במסגרת טיפול יומי כפעולת מנע בסיסית ולפרק זמן בלתי מוגבל. השטיפה העודפת מומלצת  ע"י הרופא, לאחר פעולה פולשנית באף כמו ניתוח או נטילת דגימה.

איזו תמיסה טובה עבורי?

בספרות הרפואית קיימים מחקרים המשווים תמיסות בריכוז מלח הגבוה מריכוז הגוף (היפרטוניות) לתמיסות בריכוז מלח הדומה לריכוז הגוף (איזוטוניות). אין נתונים מובהקים להעדפת האחת על השניה. גם מחקרים על שילוב של אנטיביוטיקה בתמיסה לא הניבו תוצאה מובהקת. בשוק קיימים מוצרי אבקה מוכנים למהילה במים רתוחים כדוגמת "אלקלול" או נוזל המכיל Xylitol אך ניתן להכין תמיסה כזו גם במתכון ביתי.

החומרים להכנה ביתית :

  • מלח ים או מלח ללא יוד (לא מלח שולחני)
  • אבקת סודה לשתיה (לא אבקת אפיה)
  • מים רתוחים (מצוננים למעט מעל חום החדר)
כיצד להכין תמיסה ביתית?
  • בעזרת כפית ערבב 1/2 כפית שטוחה של מלח (רצוי אטלנטי) ו 1/2 כפית שטוחה של אבקת סודה לשתיה לכוס אחת מלאה (250 סמ"ק) של מים חמימים, עד להמסה מלאה של המלח והאבקה.
  • לכמות כפולה של נוזל, מוסיפים 1 כפית מלח ואבקת אפית וכן הלאה. אופן השטיפה: הערה : מי השטיפה אינם מגרים בדר"כ את רירית האף אך חלקיקים מהחומר שאינו מומס יכולים לגרום לאי נוחות בתחילה. במידה והינך חש/ה אי נוחות, ניתן להכין תמיסה חדשה תוך הפחתה קלה בכמות המלח והסודה לשתיה ולנסות שוב. התחושה הנ"ל תחלוף עם ההרגל בשטיפה.

מי השטיפה יהיו בטמפרטורת החדר. השטיפה מתבצעת מעל לכיור, כאשר הראש מוטה לגמרי לצד אחד וקצה אמצעי השטיפה מונח במוצא הנחיר העליון. לחץ או הזלף באיטיות את נוזל השטיפה ישירות לתוך הנחיר תוך שמירת פה פתוח והמשך הנשימה דרך פה פתוח. המים יזרמו דרך הנחיר העליון ויצאו חזרה זרך הנחיר התחתון. חזור/י על הפעולה לאחר הטית הראש לצד השני ושטיפה דרך הנחיר הנגדי. שטוף בלפחות 250 סמ"ק של נוזל שטיפה לכל נחיר.

לאחר השטיפה, קנח/י את האף אך לא בכוח ( כדי למנוע חדירת מים לחלל האוזן). יתכן ותדרש/י לבצע זאת מספר פעמים לאחר השטיפה.

 _MG_8857

The post שטיפת אף עם מי מלח appeared first on עתיד מדיקל.

]]> מנחרה ועד הפרעה חסימתית בשינה https://atidmedical.co.il/%d7%9e%d7%a0%d7%97%d7%a8%d7%94-%d7%95%d7%a2%d7%93-%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a2%d7%94-%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%9e%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%94/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%259e%25d7%25a0%25d7%2597%25d7%25a8%25d7%2594-%25d7%2595%25d7%25a2%25d7%2593-%25d7%2594%25d7%25a4%25d7%25a8%25d7%25a2%25d7%2594-%25d7%2597%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%259e%25d7%25aa%25d7%2599%25d7%25aa-%25d7%2591%25d7%25a9%25d7%2599%25d7%25a0%25d7%2594 Wed, 10 Jul 2019 08:23:05 +0000 https://atidmedical.co.il/?p=5305 מנחרה ועד הפרעה חסימתית בשינה הפרעה למעבר האוויר בעת נשימה בשינה הינה תופעה שכיחה ולעיתים מזומנות אינה מאובחנת. ההפרעה נוצרת כתוצאה מהיצרות פיזיקלית של מעבר האוויר בעת שינה וניתן לסווגה בשלוש דרגות חומרה קליניות: נחרה בלבד (Snorer Primary). סינדרום התנגדות של דרכי הנשימה העליונים (UARS –  Upper air ways resistant syndrome). דום נשימה חסימתי בשינה (OARS –...

The post מנחרה ועד הפרעה חסימתית בשינה appeared first on עתיד מדיקל.

]]> מנחרה ועד הפרעה חסימתית בשינה

הפרעה למעבר האוויר בעת נשימה בשינה הינה תופעה שכיחה ולעיתים מזומנות אינה מאובחנת.

ההפרעה נוצרת כתוצאה מהיצרות פיזיקלית של מעבר האוויר בעת שינה וניתן לסווגה בשלוש דרגות חומרה קליניות:
  • נחרה בלבד (Snorer Primary).
  • סינדרום התנגדות של דרכי הנשימה העליונים (UARS –  Upper air ways resistant syndrome).
  • דום נשימה חסימתי בשינה (OARS – Obstructive Sleep Apnea Syndrome) .

הנחרה הינה תופעה שכיחה. כ 50% מהאוכלוסייה הבוגרת נוחרים. מחציתם, נוחרים באופן קבוע. גברים יותר מנשים ואנשים בעלי עודף משקל יותר מאנשים בעלי משקל תקין. ניתן לראות גם שהשכיחות עולה עם הגיל.

נחרה לבדה הינה תופעה בעלת משמעות חברתית בלבד. רעש הנחרה יפריע בחדר השינה או בסלון. והבעיה הרפואית אזי, תתבטא בעיקר בכאב בצלעות מהמרפק של בן או בת הזוג.

מאידך, נחרה יכול להיות גם סימן ראשון וחלק מהפרעה משמעותית יותר של דום נשימה חסימתי בשינה. לכן אין להקל ראש בנחרה ויש לפנות להערכת רופא אף אוזן גרון.

מדוע מופיעה נחרה?

באזורים צרים של מעבר האוויר (ראה ציור) תיגרם זרימה מואצת של עמוד האוויר הגורם באופן פיזיקלי לירידה בלחץ האוויר בסביבה והתוצאה, רטט של רקמות רכות כמו דפנות הלוע, החך הרך, הענבל, השקדים, בסיס הלשון וכד'. רטט זה הוא קול הנחרה.

אילו ממצאים ניתן למצוא באדם נוחר?

בבדיקת לוע של נחרן או נחרנית, ניתן לראות  לשון ו/או שקדים ו/או עינבל מוגדלים והחך הרך יראה מעובה במידה המצרה את המעבר בלוע. הצוואר יכול להראות מעובה ורחב והלסת תחתונה יכולה להיות  בזוית הטיה לאחור (רטרוגנטיה). חולים אילו לרוב הינם בעלי עודף משקל ותיתכן עקמומיות מחיצת האף.

גם ילדים נוחרים. בילדים הסיבה בדרך כלל היא הגדלת  שקדים בלוע ו/או אדנואיד (השקד השלישי).

גם אופן התנהגותנו תורם לנחרה. צריכת אלכוהול, נטילת כדורי שינה ועייפות קשה תתרום להגברת הרטט ונחרה עקב רפיון שרירי הלוע בעת השינה.

כאשר הנחרה מלווה גם בחסימה של דרכי האוויר העליונות, התופעה נקראת:  דום נשימה חסימתי בשינה.

מה הוא דום נשימה חסימתי בשינה ?

בעת השלבים העמוקים של השינה שרירי הלוע נרפים ויכולה להיווצר הצרות פונקציונלית וחולפת המפריעה למעבר האויר בדרכי הנשימה העליונים. האדם הישן עוצר את נשימתו באופן מלא או חלקי לפרקי זמן קצרים. כאשר ההיצרות חמורה, יתכנו אף מאות אירועי הפסקת נשימה בשינה במהלך לילה אחד.

הפסקות נשימה אילו מביאות לירידה בריכוז החמצן בדם, לעבודת לב מאומצת יותר ולאיכות שינה ירודה.  מבחינה בריאותית, דום נשימה חסימתי בשינה "תורם" להתפתחות מחלות כרוניות שונות כגון סכרת ,יתר לחץ דם, מחלות לב ואחרות.

דום נשימה חסימתי בשינה מביא גם להפרעה במצב הרוח, הפרעה בתפקוד יומי וחבלות כתוצאה מתאונות.

בנתונים שנאספו בארה"ב, כ 70 מליון איש סובלים מדום נשימה חסימתי בשינה. מתוכם 48% מדווחים גם על נחרה, כ 38% מדווחים על עייפות במהלך היום, לפחות יום אחד בחודש וכ- 4.5% אף דיווחו על הירדמות במהלך נהיגה.

כדי להעריך את קיומו של דום נשימה חסימתי בשינה דרושה תחילה אנמנזת שינה  (תיאור הסימפטומים ע"י החולה). האנמנזה תתבצע בעת הביקור במרפאת אף אוזן גרון. בנוסף תתבצע בדיקה גופנית אשר תכלול את אזור האף, מבנה הפה והלוע , מבנה הצוואר ומדד BMI (הערכת מידת השומן בגוף ע"פ גובה ומשקל).

חשוב לזכור כי הפרעה שינה חסימתית הינה רב סיבתית ולעיתים נמצאים מספר אזורי חסימה במדורים שונים. על כן, יומלץ לעיתים ע"י הרופא הבודק על תבחין ע"ש מולר (בדיקת תפקוד דרכי הנשימה בעת הסתכלות ישירה בעזרת סיב אופטי) וישנם רופאים שיפנו לצילומי רנטגן להערכה צפלומטרית ( הערכת מבנה הגולגולת והלוע).

כדי לאבחן את קיומו של דום נשימה חסימתי בשינה ולהעריך את חומרתו, דרושה מעבדת שינה. במעבדת השינה  ישנים הנבדק או הנבדקת בחדר מיועד. בעת השינה מנוטרים קצב הלב, גלי מוח, תנועות בית החזה, ריכוז החמצן בדם ומספר הנשימות.

נתונים אילו ומספר הפסקות הנשימה ,אם ישנן, משוקלל לערך מספרי המציין את חומרת הבעיה (יש אפשרות גם למדידה ביתית). ערך מספרי זה נקרא (AHI  (Apnea Hypopnea Index והוא מבטא את סך הפסקות הנשימה המלאות והחלקיות  בעת השינה המחולק בזמן השינה הכולל במעבדה. באופן זה מתקבל ממוצע (אינדקס) של אירועי ההפסקות נשימה בשעה.

ערך AHI של 5 או פחות בשעה, נחשב בדיקה תקינה ונורמלית. ערך של 5-15 נחשב הפרעת שינה חסימתית ברמה קלה, ערך של 15-30 נחשב להפרעת נשימה חסימתית בינונית וערך מעל 30 אירועים בשעה נחשב הפרעת שינה חסימתית חמורה.

קיימות שלש רמות של הפסקות נשימה : א-פניאה, היפו-פניאה ומאמץ נשימתי הכרוך ביקיצה.
  • א–פניאה (Apnea) –  מוגדר כהפסקה מלאה של זרימת האויר לפחות ל 10 שניות. א-פניאה יכולה להמשך 30 שניות ואף יותר.
  • היפו–פניאה (hypopnea) – מוגדר כהפחתה בזרימת האויר לפחות מ 10 שניות,  או הפחתה במידת חימצון הדם ב 4%.
  • מאמץ נשימתי הכרוך ביקיצה–  מוגדר כסימני מאמץ נשימתי בעת שינה המלווה ביקיצה אך במידה שאינה מספיקה כדי לענות להגדרת השניים לעיל.
אילו טיפולים אפשריים לנחרה ולדום נשימה חסימתי בשינה?

בהתייחס לנושא הנחרה,  כדאי לנסות טיפול שמרני תחילה.

ההמלצות העקריות לטיפול שמרני בנחרה (קלה – בינונית ) הינן:

  • לשמור על אורך חיים בריא מבחינת תזונה ופעילות גופנית.
  • להימנע משימוש הכדורי שינה או תרופות הרגעה לפני השינה.
  • להימנע מצריכת אלכוהול או ארוחות כבדות 5 שעות לפני השינה.
  • לאמץ הרגלי שינה קבועים.
  • לנסות לישון על הצד ולא על הגב.
  • לנסות לישון כך שגובה הראש במיטה מורם בכ 10 ס"מ.

קיימים בשוק מוצרים מסחריים רבים המתיימרים למנוע נחרה. חלקים מנסים לשפר את הנשימה אפית וחלקם מיועדים לשינוי מבנה הלוע ע"י משיכת הלסת לפנים והרחקת בסיס בלשון קדימה.

ישנם מכשירים הגורמים לתחושת גירוי ואי נוחות כאשר האדם נוחר ופורסמו מספר עבודות בספרות המקצועית לגבי "פטנט" ישן של הצמדת כדור טניס או אחר לכיס בגב הלבוש העליון של האדם הישן. המטרה, למנוע מלשכב על הגב היות והנחרה תוחרף בדר"כ  בעת שכיבה על הגב.

בסיכום הדברים, אם הפסקת לנחור בשימוש באביזרים אילו, כנראה שאינך ישן/ה עמוק מספיק.

טכניקה נוספת  שאינה בסל הבריאות, הינה השתלת תומכנים בהרדמה מקומית מחומר סינטטי לרקמה החך הרך במטרה להקשיח את החיך ולמנוע רטט.

עקרונות הטיפול בדום נשימה חסימתי בשינה דומים לעקרונות הטיפול בדום נשימה בדרגת חומרה קלה, טיפול שמרני בעזרת כללי ההתנהגות הנ"ל יכול לסייע. במקרים בהם הבעיה חמורה יותר (דום נשימה חסימתי בדרגת חומרה בינונית ומעלה), לטיפול השמרני נוספת המלצה לשימוש במכשיר ה CPAP – Continuous positive airway pressure .

קיים מגוון רחב של מכשירים כאילו בשוק כאשר העיקרון הינו הזרמת אויר ממחולל קטן ליד מיטת המשתמש, דרך מסכה פומית או אפית במטרה להרחיב ע"י לחץ האוויר את דרכי הנשימה. המכשיר אינו "סקסי" אך יעיל מאוד.

טיפול כירורגי יכול להישקל ע"י הרופא  במקרים של חוסר סבילות לשימוש ב CPAP או במקרים של נחרה/דום נשימה חסימתי בשינה בדרגת חומרה קשה. מספר סוגי ניתוחים קיימים ואילו יומלצו בהתאם להערכה הקלינית למקור הבעיה וע"פ חומרתה.

קיימים טיפולים כירורגיים של ה"קו הראשון" כמו ניתוח מחיצת האף עם או ללא הסרה חלקית של קונכיות תחתונות , כריתת העינבל וניתוח הנקרא  UPPP. בניתוח זה מוסרים השקדים בלוע, העינבל ורקמות סמוכות בכדי להקשיח ולהרחיב את פתח הלוע. הצלחתו עומדת על כ  80% ועלולה לרדת לכ- 10% כאשר מבנה הלוע חסום במיוחד, מצב הנקרא  Friedman III/IV.

בילדים נוחרים או הסובלים מדום נשימה חסימתי בשינה, כריתה או "השטחה" של השקדים בלוע ע"י מיקרודברידר והסרת השקד השלישי / אדנואיד, תפתור את הבעיה בהצלחה רבה ותחזיר את הילד לשגרת שינה טובה.

למצבים חמורים יותר, קיימים ניתוחים מ"קו שני". אילו ניתוחים מורכבים יותר הכוללים פלסטיקה של החיך הרך, הסרה של ריקמה עודפת בבסיס הלשון בשיטות שונות, ניתוחי קיבוע בסיס הלשון, ניתוחים לשינוי מבנה הלסת וניתוח לפיום (פתיחת) קנה הנשימה.

כל אילו כאמור פעולות הנשקלות באופן יחידני לחולים הסובלים מבעיה עמידה ומורכבת. ניתוחים אילו אינם שכיחים.

לסיכום :

נחרה הינה בעיה שכיחה היכולה לבטא גם בעיה חריפה יותר של דום נשימה חסימתי בשינה. בנוכחות סימנים לבעיות אילו דרושה הערכת רופא אף אוזן גרון. על אף היות הנחרה בעיה סוציאלית בעיקרה, לדום נשימה חסימתי בשינה יש פוטנציאל תחלואה משמעותי לאילו הסובלים ממנו (מבוגרים כמו גם ילדים).

מומלץ לפנות לרופא אף אוזן גרון לשם ברור והמלצות לטיפול.

The post מנחרה ועד הפרעה חסימתית בשינה appeared first on עתיד מדיקל.

]]> נשימה אפית https://atidmedical.co.il/%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%94-%d7%90%d7%a4%d7%99%d7%aa/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%25a0%25d7%25a9%25d7%2599%25d7%259e%25d7%2594-%25d7%2590%25d7%25a4%25d7%2599%25d7%25aa Wed, 10 Jul 2019 08:16:36 +0000 https://atidmedical.co.il/?p=5301 The post נשימה אפית appeared first on עתיד מדיקל.

]]>

נשימה אפית

הפרעה בנשימה דרך האף הינה תופעה נפוצה ועד כ 40% מהאנשים סובלים מהפרעה כל שהיא בנשימה אפית, מסיבות שונות.

הביטוי של תחושות הפרעה בנשימה האפית ועוצמתן, הינה סובייקטיבית ותלויה בהסתגלות והסבילות האישית של כל אחד ואחד. לאילו הסובלים ומבטאים תחושה זו, התלונות השכיחות הן: אף "סתום"  מעבר אויר "לא אחיד" בין שני הנחיריים, "נזלת" ממושכת או "ליחה בלוע", "כאב ראש" כרוני וכד'.

סיבות שונות יכולות לגרום להפרעה מעין זו. חלקן קשורות במבנה מחיצה האף ("מחיצה עקומה") , חלקן קשורות בתפקוד הפזיולוגי של רירית האף כמו שינוי והרחבת כלי הדם ברירית האף ( גודש אפי ואזומוטורי) או הפרשה ריר מוגברת.

גודש זמני באף יכול לנבוע ממחלה זיהומית חדה ושכיחה כדוגמת צינון וירלי. סיבות כרוניות וממושכות יותר יכולות להיות קשורות לדלקת כמו רינוסינוסיטיס כרונית או מערבות של האף במחלה רב מערכתית של הגוף.

כפועל יוצא מכך, מתפתחת לאורך הזמן נסיגה בתפקוד היומי וירידה באיכות החיים. הסיבות לכך הן חסך שינה, פגיעה בריכוז ותפקוד קוגנטיבי, ירידה בתאבון וחוש הטעם, כאב ראש כרוני וכן החרפה של מחלות כרוניות.

סקרי איכות חיים מצביעים על כך שמחלה כדוגמת סינוסיטיס כרונית, פוגעת באיכות חיים יותר מאשר מחלת ריאה כרונית , מחלת לב כלילית ואי ספיקת לב.

ניתן לסווג את הסיבות לקושי בנשימה דרך האף, למצבים חדים (זמניים) ומצבים כרוניים (ממושכים):
  • הקבוצה הראשונה תכלול מחלה זיהומית, חבלה, ריניטיס הורמונלית (הריון, גלולות) או אלרגיה עונתית .
  • לקבוצה השניה משתייכות הפרעה בנשימה אפי עקב אלרגיה כרונית (כמו לקרדית הבית , (ריניטיס של הגיל המבוגר, ריניטיס ואזומוטורית, סטיית מחיצת האף, רינוסינוסיטיס כרונית (עם וללא פוליפים), מחלות רב מערכתיות כמו SLE , Wegener's disease ואחרות. במצבים מסוימים יש לשלול גם תהליך גידולי הדורש אבחון וטיפול ייחודי.

לגודש אפי קימים גם מצבים תורמים הקשורים באורחות חיים כמו: עישון, נטילת תרופות מסוימות וחשיפת לגורמים מגרים במקום עבודה.

את כל אילו יברר ויתשאל ד"ר קורן, רינולוג בכיר בבית חולים בלינסון, בעת המפגש הראשון במטרה להגיע לאבחנה הנכונה.

בדיקת האף בעזרת אנדוסקופ הינה הצעד הבא. הבדיקה האנדוסקופית אינה כואבת ומאפשרת תצפית יסודית לכל חללי האף ומרכיביו כולל בעומק האף.

בבדיקה האנדוסקופית מתרשם הרינולוג ממבנה האף, מראה הרירית ומידת ההפרשה בחלל האף ומתאפשרת תצפית אל אגני הניקוז של פתחי הסינוסים. נוכחות פוליפים בחלל האף או הפרשה מוגלתית יזוהו ויאובחנו במהירות בבדיקה זו.

לאחר אבחון ובדיקה, ניתן להציע טיפול מתאים.

הטיפול כמובן יומלץ בהתאם למקור המחלה.

שתי גישות לטיפול:
  1. טיפול שמרני– טיפול ע"י מניעה, טיפול מקומי ע"י שטיפות אף עם מי מלח, הוספת טיפול תרופתי במשאף(בדר"כ סטרואידלי) ו\או כדורים (בדר"כ אנטי היסטמינים). לעיתים ידרש צורך למתן טיפול אנטיביוטי.
  2. טיפול פולשני– הטיפול הכירורגי לסוגיו השונים.

ככלל, תמיד יש לנסות טיפול שמרני לפני שיקול התערבות כירורגית. הטיפול הניתוחי מוצע כאשר הטיפול השמרני אינו מספק ואיכות החיים עדיין ירודה.

לעיתים, כאשר הקושי בנשימה האפית גדול במיוחד והגורם לכך הינו חסימה פיזית ומשמעותית כמו בסטיית מחיצת אף ניכרת או תוכן פוליפואידי גדול ונרחב בחלל האף, יתכן שיומלץ על טיפול כירורגי כטיפול ראשון. לאחר הסרת המכשול החוסם, הרופא ימליץ על טיפול תרופתי ומניעתי בהמשך, על פי הצורך.

The post נשימה אפית appeared first on עתיד מדיקל.

]]>